זה מה שאני...

זה לא חדש לי, אבל כשזה נכנס לי לראש קשה לי להפטר מזה...

אני לא טוב בכל מה שקשור למתמטיקה ומספרים...

אני לא מבין במחשבים...

אני לא יודע לצייר...

אני לא ספורטאי מצטיין...

אני לא איש עסקים ממולח...

אני לא יודע לנגן אפילו חצי תו... (ותאמינו שניסיתי, כמה כלים)

אני לא מספיק חכם... (אבל לא ממש טיפש)

אני לא יודע לשיר, לרקוד או לשחק...

אני לא אחד שיכול לנתח דברים (ומסתבר שזה מצרך חשוב באוניברסיטה)

ומסתבר שאני גם לא ממש מעריך את עצמי...

(ככה זה כשעורכים איתי שיחות אל תוך הלילה...) 

אבל למרות הפוסט הפסימי הזה אני אופטימי... יהיה טוב... יש לי עוד מספיק זמן בשביל לגלות מה באמת הכישרון שלי...

כי מישהי אמרה לי שלכל אחד יש כישרון... ואני מאמין לה...

מסתבר שלפני יומיים הבלוג הזה ציין חצי שנה של פעילות... מי היה מאמין... חודשיים שבהם כמעט כל יום זיינתי לכם את השכל, ועוד על מה ? על כלום... הרבה כלום ועוד קצת שום דבר... ובכל זאת נשארתם איתי...

אף פעם בחיים שלי לא התמדתי בכתיבת יומנים... אני ממש גאה בעצמי...

התמונה הזאת מוקדשת לכל אוהבי השוקולד שבינכם...