יש אקשן בחזית החבר'ה שלי מהצבא מאז שאחד מהחבר'ה יצא לאחרונה מהארון. (מהיום שמו בישרא-בלוג יהיה בילי).

כל מי שבילי מספר לו על היציאה, ישר מתקשר אלי, לברר אם זה נכון ואם זאת לא מתיחה אחת גדולה שלנו. מוזר, זה מה שגם אני חשבתי בזמנו... עד שקיבלתי confirmation מכמה מקורות שונים.

לומר את האמת - אני מבין אותם. לאורך כל השירות הצבא, בילי ואני היינו ללא מעט מתיחות, חלקן היו ממש, אבל ממש טובות, ככה שחלק מהחבר'ה פשוט לא מאמינים לכל דבר שאנחנו מספרים להם... זה הגיע למצב שכמה בנות היום, אחת אחרי השניה כנראה בעקבות שיחות פנימיות בינהן, החליטו להודיע לי שאם זאת עוד מתיחה מהרפרטואר העשיר שלנו, הן לא יסלחו לנו יותר...

הכניסו אותי למצב ממש לא נעים... לא האמינו לי שגם אני חושב כמוהן... שגם אני חשבתי שהחליטו להריץ מתיחה על חשבוני...

נראה לי שבגלל שהיינו נורא קרובים בצבא וידענו כמעט הכל אחד על השני, גרמה לנו להטיל ספק בידיעות חדשות...

אפקט הבומרנג... דיברתי עליו רק לפני יומיים בהקשר אחר, יותר רציני, אבל גם פה הוא תופס... לפחות ברמה העקרונית...

what goes around comes around  - ואני חוויתי את זה על בשרי...

אני את שלי למדתי. מפסיק עם השטויות הללו... זהו, מתבגרים...

אבל לא יותר מדי... כי בלי הומור, אילו חיים טובים כבר יכולים להיות ?!?

בבניין ממול כמה ערסים החליטו היום שהם מרכיבים את מערכת הסטריאו שלהם. את הבדיקות, לראות אם היא עובדת הם עשו עד לפני כמה דקות... ולא תגידו שירים של ציצי, סליחה, שירי מיימון מאירוביזיון או קליפים של בריטני/חמישים אגורות או כל אמן מוביל מהMTV, אלא הלכו על המזרחית הכבדה, ה-Hardcore !!! כאלה שאפילו ברשת גימל לא מעיזים להשמיע ושאפשר למצוא רק בדוכני השוק המובחרים...

איזה רעש... לא יכול לסבול את זה...

ואז התחילו הצעקות...

פרחות כמובן...

הכי מצחיק ויכוחים של פרחות וערסים... קללות רצות שם כאילו שמו את אחמד טיבי ואביגדור ליברמן בחדר של מטר על מטר...

היו שם דיבורים, אבל מרוב הקללות, והסלנג הבאר שבעי המיוחד, היה לי קשה לעקוב... עברית לא ממש הייתה שם...

בשלב מסויים גם צעקות ברוסית נשמעו... ממש שמח...

אבל למי איכפת... שמתי את "סוף הדרך" בפול ווליום ונהנתי מהתוכנית... דרך אגב - התוכנית ממש מומלצת. משימות מגניבות וזיווגים מעניינים מביאים להרבה צחוקים... הקומדיה הכי טובה כיום בערץ 2... אחרי האודישנים של כוכב נולד כמובן...

זהו...

לישון.

מחר חוזרים ללימודים. 

סתם תמונה שקיבלתי במייל ואהבתי... אין כמו זכרונות ילדות מתוקים...