קמתי בערך ב-10 אחרי שאחד השכנים שלי החליט לשתף אותי עם מוסיקת הדאנס הרוסי הסוערת שלו.
חצי ממורמר (בכל זאת - הלכתי לישון כהרגלי ובניגוד לתוכניות קודמות שלי בשעה 3 בערך...) הלכתי לצחצח שיניים.
עוד לא הספקתי להרים את המברשת והפלאפון שלי מצלצל... לפי הצלצול ידעתי שזה מישהו מבני משפחתי...
צלצול כזה יכול לבשר שני דברים (בעיקר לאור העובדה שרק אתמול דיברתי עם אמא) - או שקרה משהו לא טוב למישהו או שהחבר'ה מגיעים לבקר.
ובכן... אף אחד לא מת... האופציה השניה התממשה לה. אחותי הודיעה לי שההורים שלי השתעממו ולכן החליטו לצאת קצת מהבית ושאני נבחרתי להיות זה שישעשע אותם. כנראה העובדה שאמרתי להם שאני כנראה לא אגיע לביקורים בחודש הקרוב, עשתה את שלה וכל הגורמים הביאו את הזקנים שלי לעלות על הסקודה אוקטביה של אבא (מהעבודה) ולהדרים לכיוון בירת הנגב.
אחרי שעה וקצת הנשרים נחתו. הביאו איתם גם את דודה נעמי (אחות של אמא, רווקה בת 57 ומשועממת בפני עצמה), קצת אוכל אבא, עוגה של אמא וקצת ענבים.
ישבנו ודיסקסנו על דא ועל הא... הכנתי קפה ואירחתי למופת... לקראת השעה 1 החבר'ה התקפלו וחזרו למושב...
ואז יכולתי לחזור ללמוד בשקט...
כן... בטח...
השכן עם המוסיקה החליט לשנות אווירה... מוסיקת חפירות בקולי קולות...
זקנה אחת משתעלת כאילו עוד שניה יצא לה פיל מהגרון וכל הזמן קוראים פה לסשה, ילדה מהקומה הרביעית לרדת למטה...
הלו !!! שבת היום !!! אולי קצת שקט !!!
עכשיו אני פתאום קולט מה השעה... כבר חמש וחצי אחר הצהריים !!! שיט !!! בקושי התקדמתי בלימודים...
חוזרים ללמוד...
שבוע טוב שיהיה לכולם...
היי !!!
אני מכיר אותן...
ככה הן נראו כשהיו צעירות יותר...