אין דרך אחרת לתאר את מה שעובר עליי עכשיו.
עוד חצי שעה בערך - כשנעמיס את כל הציוד שלי ביחד 3 הסנג'רים שלי (רון אחי + שני בנידודים) על הרכב יהיה ככל הנראה היום האחרון שלי פה בדירה שלי בב"ש. היא כבר לא תהיה שלי. היא תחזור להיות סתם עוד דירה מני רבות בבאר שבע. למרות שיש לי עוד חודשיים בחוזה, אני לא מאמין שאני אחזור לפה... אולי לקחת פה ושם כמה כלים שאני משאיר לאילן עד שיסיים את הבחינות שלו ויעזוב גם הוא את הדירה, אבל חוץ מזה - אני לא רואה ממש טעם לחזור... סתם יזרה לי מלח על הפצעים...
עברתי פה המון...
למדתי פה המון... (לא רק לימודים, גם דברים מעבר - כמו איך לא להרוס אורז וכאלה...)
צחקתי פה המון... (לבכות לא ממש יצא לי...)
היו ימים טובים והיו ימים רעים, אבל בגדול חוויתי מה זאת עצמאות אמיתית...
עכשיו אני חוזר הביתה, לשנה אחת (בתיקוה) ואני רואה את זה כצעד אחד אחורה לפני הריצה שאני הולך לדפוק קדימה...
אז להתראות לך דירה חביבה...
אולי אני אעבור פה פעם... רק לראות, אבל לא יותר מזה...
(חשבתי שאני אכתוב פוסט ארוך ומעורר דמעות, אבל בגלל שיקולי זמן אין לי את האפשרות...)
אילן בימים האחרונים לא היה הכי נעים... מתנהג לפעמים ככה ולפעמים ככה...
מזכיר את ההתנהגות של הילד לפני שעוזבים אותו לפי העלונים שחילקו לנו לא מזמן בפגישה של הפר"ח... איך להתמודד עם הפרידה והכל...
זה לא קל ככה להיפרד אחרי שנתיים - ושבאופן נדיר עברו בלי ריבים ! כנראה בגלל ששנינו מכירים אחד את השני כל כך טוב...
אני אתגעגע אליו, ללא ספק...
ונרה לי שגם הוא יתגעגע...
שנינו לא הכי טובים בהפגנת רגשות ככה שאף אחד לא אמר משהו לשני... טוב, נו... בנים...
בבניין עצמו לא נראה לי שמישהו ירגיש שעזבתי...
אולי השכנה מלמעלה שאני מעלה לה את הבגדים שלה מהכביסה שנפלו למרפסת שלנו...
לא קריטי...
זהו - הלכתי להתלבש...
יום טוב שיהיה...
