היום הייתי בתל אביב...

הלכתי להפגנה...

סתתתתתתתתתתתתתתם...

נראה לכם באמת ?!?

אבל באמת הייתי בתל אביב. יומולדת לבילי. אמנם הוא היה לפני שבוע אבל יצא שהמסיבה ארעה היום. ממש במקרה גם יצא שעשרות אלפי חייזרים תקפו את תל אביב בדיוק באותן השעות. למה חייזרים ? בגלל שככה זה נראה. גם אני הייתי סוג של חייזר, אבל מהזן השקט יותר שמתמזג עם האוכלוסייה המקומית. החייזרים האמיתיים הציפו את כל תל אביב... סימן ההיכר שלהם היה כמובן הצבע הכתום... אם זה בסרטים, חולצות, כיפות, שלטים וכו'... לאנשים שלא מחוברים לחדשות  פה (למשל תיירים) בטח היה נדמה שבני יהודה לקחו אליפות או משהו כזה...

השונות שלהם התבטאה בכל מיני צורות... הם מתלבשים אחרת, מתנהגים אחרת, מדברים אחרת... רואים את ההבדלים בינם לבין התל אביבים בכל כך הרבה תחומים... ורואים שהתל אביבים לא ממש מתחברים אליהם... ואני לא מאשים אותם... גם בגוש קטיף היו מתחרפנים אם ביום בהיר אחד היו מציפים את נווה דקלים אלפי תל אביבים ומלכלכים את כל הרחובות בכל מיני שלטים וסרטים...

המסיבונת אצל בילי הייתה חביבה ביותר... חבר'ה טובים... כמעט כולם חבר'ה מהצבא חוץ משני נספחים לענייני שקשוקה שהשתלבו יפה בקליקה שלנו... היו צחוקים, אוכל טוב, מוסיקה ואפילו החום המעיק (יותר נכון הלחות) לא הפריע...

היה טוב...

החנתי את הרכב בדיזינגוף סנטר. איך שיצאנו מהסנטר לרחוב, את מי אני פוגש מולי ?!?

לא, זה לא היה תום הממורמר... אלא שזה היה לא אחר מאשר ליאור "לליפה שלי יש אישיות משלה" שליין !!! (למרות שיש בינהם דמיון כלשהו...)

בכל מקרה - הדבר היחיד שעלה לי באותו הרגע בראש היה ששליין נראה במציאות הרבה יותר מכוער מאשר בטלוויזיה...

הכי מוזר היה המבט, הזועם משהו, שהוא דפק לי כשהסתכלתי עליו... יכול להיות שהוא קורא מחשבות ?

איך שהגעתי לבילי, הפלאפון צלצל.

זאת הייתה לוליטה. מפתיע משהו... במיוחד לאור העובדה שהבחורה לא ענתה לי כמה פעמים כשהתקשרתי אליה ובפעם היחידה שעוד הצלחתי לתפוס אותה לכמה דקות היא אמרה לי שהיא תהיה עסוקה (מבחנים+עבודה) עד ספטמבר...

אז הבנתי את הרמז ולא התקשרתי אליה מאז...

היא התקשרה לשאול מה שלומי ולאן נעלמתי... לאן אני נעלמתי ?!? אני הייתי באותו מקום במשך חודש וחצי !!! לא יודע איך, אבל בחורות תמיד תמצאנה דרך להפיל את התיקים עלינו...

בכל מקרה, היא סיפרה שהיא עזבה את הדירה שלה (סכסוך עם השותפה) ועברה לבית של ההורים (שמטיילים להם כבר חודש ומשהו בחו"ל)... אמרתי לה שאני רוצה לבוא לבקר... היא לא ממש ענתה... לא בחיוב ולא בשלילה. אמרה שנדבר...

וככה זה נגמר...

מה אתם אומרים ? שווה בכלל לנסות ?

גם אתמול יצאתי...

אתמול היה גם יומולדת לאילן, השותף במיל' שלי (שבמקרה גם היה המפקד של בילי...).

יצאנו לפאב ברחובות. לא זוכר את השם שלו (אולי "מא" אבל אני לא בטוח...).

היו שם גם תום וערן, שני חברים של אילן מהקיבוץ. את ערן אני מכיר כבר שנים. את תום פגשתי אתמול בפעם הראשונה אחרי שנים שרק שמעתי את השם שלו ואת הסיפורים עליו, הדון ז'ואן דה מרקו של הקיבוץ של אילן. אתמול זכיתי גם לראות אותו בפעולה.

ישבנו לנו ושתינו כמה כוסות טובות של טובורג. בשולחן שלידנו ישבה קבוצה של בנות. תום אפילו לא הסתכל לכיוון שלהן. בשלב מסויים אילן פונה אלי ולוחש לי " שים לב איך הבן זונה יוצא מפה הלילה עם מספר..." 

עוברות שעתיים. תום אפילו לא הסתכל לכיוון השולחן ההוא. היה עסוק בלספר על מעללותיו לאילן. בינתיים השולחן השני עוזב... כולן יוצאות. פתאום האחרונה פונה לשולחן שלנו ונותנת לתום מפית עם מספר טלפון של אחת החברות שלה...

בן זונה !!!! איך הוא עושה את זה ?!? תום אפילו לא הניד עפעף... אילן וערן רק חייכו... ואז ערן אמר לי: "עכשיו אתה רואה למה אנחנו לא יוצאים איתו?..."

אחרי דיונים ארוכים של הנהלת הבלוג וכמה מחבר הנאמנים של הבלוג, החלטתי להראות לכם את הבלוג החדש שלי...

כמו שאמרתי, זה משהו שונה לגמרי ממה שהיה לי עד עכשיו...

הערות, הארות, תלונות וסתם פניני חוכמה יתקבלו בברכה...

זה הכל לערב זה...

שיהיה סופ"ש מעולה לכולם...

ושהשבוע הבא יעבור בשקט...

כמו שנאמר: פאנטה - בטירוף שלנו...