יום שלם ביזבזתי על צפיה בטלוויזיה בגללם.

הייתי יכול לשבת על העבודה,

הייתי יכול לקרוא איזה ספר טוב,

הייתי יכול לראות איזה סרט טוב,

הייתי יכול ללכת לבקר את סבא בבית חולים,

הייתי יכול ללכת לשחק קצת כדורסל,

הייתי יכול לכתוב עוד איזה פוסט בבלוג,

הייתי יכול לעשות עוד אלפי דברים אחרים.

אבל כל הבלגאן שלהם פשוט ריתק אותי לטלוויזיה. מזפזפ בין הערוצים. שתיים יוצא לפרסומות, עובר לעשר, זה יוצא לפרסומות - עובר לאחד (בלית ברירה), שם מתחיל להיות משעמם - חוזר לשתיים וככה לאורך כל הצהריים ואחר הצהריים...

פשוט לא יכולתי להפסיק לצפות, בילדים האלה, שחושבים שהם עושים משהו למען המולדת, למען הציונות, למען ארץ ישראל. מה שהם עשו שם היה פשוט ביזיון טוטאלי. הם כל כך הרגיזו אותי... וזה עוד אחרי שהתחלתי לסמפט חלק מהכאב של תושבי גוש קטיף... בתקשורת קראו להם ילדים בגיל ההתבגרות, במערכת הביטחון קראו להם שב"חים, בימין קראו להם נוער עם אידיאלים,

אני פשוט קורא להם עבריינים. הם אולי חושבים שהם עושים משהו למען מדינת ישראל, אבל למעשה מה שהיה היום בכפר דרום סימן את תחילתו של הקרע שאף אחד לא יודע אם יתאחה אי פעם. הם תקפו שוטרים וחיילים שבאו לקראתם, נמנעו מלהשתמש באלימות מיותרת, הכל לעיני המצלמות... אלה לא אנשי גוש קטיף, זה לא הבית שלהם, הם לא "נעקרו" מבתיהם, הם סתם ילדים משועממים שמצאו דרך להעביר את החופש הגדול. אם יש צדק בעולם אני מאוד מקווה ש"הילדים" הללו ימצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח לעוד כמה שנים טובות. לצה"ל אסור לגייס אותם, שיחיו כמו אזרחים מסוג ב', שלא מקבלים הטבות מסויימות בגלל אי שירות בצה"ל (כמו הערבים אזרחי ישראל). הפגנה כזאת של זילות במדי כוחות הביטחון הראו עד היום רק אויבי מדינת ישראל. ומבחינתי, העבריינים הללו נחשבים כאויבי המדינה.

ומעניין איך שוב בכלי התקשורת נעלם כאילו לא היה הרצח הנוראי של מחבל יהודי שטבח בארבעה פועלים פלסטינים שעבדו איתו על בסיס יומי... ככה - סיים לשתות את הקפה שלו איתם וחיסל אותם...

על מי תוטל עכשיו האחריות ? שוב על השב"כ ? שוב יקראו לו משוגע ?

משהו לא טוב עובר על הציונות הדתית במדינת ישראל...

ולחשוב שבמקור הציונות דיברה על חיים משותפים של ערבים ויהודים זה לצד זה בארץ ישראל...

בכפר דרום התרכזו כ-1500 שב"חים בשני בתי כנסת. אחד לבנים ואחד לבנות...

את בית הכנסת של הבנים פינו קודם.

אח"כ את זה של הבנות. מסתבר ששם היה אפילו יותר קשה...

אני לא מבין את כוחות הביטחון, למה לתזז את החיילות המסכנות... כל מה שהיה צריך לעשות זה להכניס לשם לכמה דקות את חנן גולדבלט ואז זה היה עניין של כמה דקות עד שכל המבנה היה מתרוקן מיושביו...

שוב יצא פוסט פוליטי...

טוב, בכל אופן - אי אפשר שלא להתעלם...

אני אפילו לא יודע איך להגדיר את מי שמתעלם מכל הבלגאן הזה, כמו כל אלה שמתראיינים על החוף בת"א ושלא איכפת להם ממה שקורה בגוש קטיף... אני לא הבן אדם הכי פטריוט בישראל, אבל כואב לראות מה שקורה לנו במדינה... 

בעצם, אני לא יודע מי יותר מכאיב לי, אלה שפוגעים בשם הציונות או אלה שמתעלמים בשם הנהנתנות...

ננטוש טיפה את הפוליטיקה...

אתמול יצאתי שוב עם אילן ועוד כמה נספחים (ערן, חברתו ותום ה"תותח"). נסענו לפאב הדאבלין שבאיזור רחובות. היה ממש נחמד... שתיתי איזו בירה כל כך טובה שאני אפילו לא זוכר את השם שלה... זה נהיה מעין מנהג כזה לצאת בימי רביעי... דווקא מתאים לי... היו הרבה צחוקים, אפילו מבדיחות לא טובות... החלטתי למסקנה שאני צריך לצאת יותר... הבעיה שאין ממש עם מי...

ביום ג' יש ראיון עבודה די חשוב. משהו שאני מחכה לו כבר כמה חודשים. תחזיקו אצבעות...

נסיים עם תמונה...

זה מה שקורה כשהולכים ליותר מדי אירועים של פולנים...