אתמול עשינו "על האש".

כמה משפחות של חברים של ההורים שלי מהמושב. זה כבר הפך למנהג... מדי שנה עם סיום "העונש הגדול" הם מתכנסים וחוגגים את סיומו של הקיץ המתיש... לומר את האמת - מעטים מבין הזוגות שיש להם עוד ילדים קטנים. אולי 2-3... רוב הילדים כבר בצבא או אחריו... בד"כ אני מבריז מהאירועים האלה, אבל מכיוון שאין לי מה לעשות, החלטתי ללכת. אוכל טוב, ועוד בחינם, מה רע?

היה כמו שציפיתי. ה"זקנים" ריכלו על כל מה שזז. דוד שלי הפגיז במקבץ בדיחות מין גרועות (אני חייב לעבוד על הצחוק המדומה שלי...), לפחות היה הרבה בשר... היו כמה צעירים. שיחקנו קצת ביליארד עד שנמאס. אחרי שמיצינו את כל הנושאים האפשריים פשוט נטשתי...

רק אח"כ גיליתי שבגלל איזה משחק כדורגל משעמם, הפסדתי את הפרק של "משחק מכור"... סססססססססאמק....

אוף... השעמום הזה הורג אותי...

שבוע עמוס הולך לעבור עליי...

מחר ראיון עבודה. אני לא מפתח יותר מדי ציפיות, אבל מקווה לטוב. כשאני מחוסר עבודה אין לי שום כיוון... ואני לא אוהב להתבטל...

מחרתיים, יש חתונה ליונה, ידידה מהצבא. מה שאומר גם קנס לא קטן לשלם...

ביום חמישי, יש אירוע אצל טוני שאני מוזמן אליו...

בין כל זה צריך עוד להמשיך לעבוד על העבודות שלי, להגיש בקשה לדחיית הגשתן, ללכת לחדר כושר, לשלם את שכר הלימוד לשנה הקרובה (לפחות את המקדמה), לבקר את סבא בביה"ח (אולי ישתחרר ביום שישי !) ועוד כל מיני דברים שיצוצו מן הסתם...

יותר מדי עמוס בשביל בטלן...

(לפחות שני דברים טובים כבר קרו/יקרו בשבוע הזה - סיום תוכנית המופת "חארטה בארטה (ע"ר)" ו"זייפן נולד 3"... מסתבר שלא הכל רע...)

עדכון חתונה:

אחותי הודיעה לי היום בחגיגיות שאני הולך להיות האחראי הבלעדי בחתונה (היה לתפקיד הזה שם אבל שכחתי אותו...), מה שאומר שהולך להיות לי כאב ראש יותר גדול ממה שחשבתי שיהיה ביום של החתונה... אני אהיה אחראי על כל עניין פתיחת השולחנות הנוספים, על עניין ההושבה (יש מילה כזאת?) במקום ועוד... בקיצור - איש הקשר של המשפחה עם מנהל האירוע...

זה כמובן בנוסף לזה שאני הולך להיות הנהג של מיס דייזי בזמן שהם יסעו לצילומים וכו' ביום של החתונה...

כבר עכשיו אני מכין את האדוויל...

אבא עדיין מתעקש על החינה המזורגגת הזאת. יש לנו כבר לובי שלם נגד הרעיון ההזוי הזה (למעשה כולם, כולל אמא, מתנגדים), אבל קשה לי להאמין שהפרד הזה יוותר... על השבת חתן כבר כנראה שלא יהיה על מה לדבר...

מייקי הבן זונה הזה טס מחר לארה"ב...

מידורי טסה בעוד יומיים לתאילנד...

ז'וז'ה טס גם הוא בעוד יומיים לשבועיים בתורכיה...

טוני טס ביום ראשון להודו... אסף, חבר שלנו מהאוניברסיטה, נמצא שם כבר כמעט חודש...

רק אני תקוע פה...

סססססססססססאמק 2

(אני יודע שזה כבר נהיה פזמון חוזר, אבל זה רק מה שעובר לי בראש בימים האחרונים...)

בלי שום קשר,

אבל הייתי חייב משהו שיעודד אותי...

אז מצאתי את זה...