לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


האקדמיה מאחוריי, החיים מלפני... נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה...
Avatarכינוי:  Konan Mc'konan

בן: 44

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2005

Bad Day


Bad Day - Daniel Powter

Where is the moment we needed the most 
You kick up the leaves and the magic is lost 
They tell me your blue skies fade to grey 
They tell me your passion's gone away 
And I don't need no carryin' on 

You stand in the line just to hit a new low 
You're faking a smile with the coffee to go 
You tell me your life's been way off line 
You're falling to pieces everytime 
And I don't need no carryin' on 

Cause you had a bad day 
You're taking one down 
You sing a sad song just to turn it around 
You say you don't know 
You tell me don't lie 
You work at a smile and you go for a ride 
You had a bad day 
The camera don't lie 
You're coming back down and you really don't mind 
You had a bad day 
You had a bad day 

Well you need a blue sky holiday 
The point is they laugh at what you say 
And I don't need no carryin' on 

You had a bad day 
You're taking one down 
You sing a sad song just to turn it around 
You say you don't know 
You tell me don't lie 
You work at a smile and you go for a ride 
You had a bad day 
The camera don't lie 
You're coming back down and you really don't mind 
You had a bad day 

(Oh.. Holiday..) 

Sometimes the system goes on the blink 
And the whole thing turns out wrong 
You might not make it back and you know 
That you could be well oh that strong 
And I'm not wrong 

So where is the passion when you need it the most 
Oh you and I 
You kick up the leaves and the magic is lost 

Cause you had a bad day 
You're taking one down 
You sing a sad song just to turn it around 
You say you don't know 
You tell me don't lie 
You work at a smile and you go for a ride 
You had a bad day 
You've seen what you like 
And how does it feel for one more time 
You had a bad day 
You had a bad day

זה בערך מה שעבר עלי היום...
היום התחיל דווקא בסדר... יקיצה טבעית אחרי שבוע מטורף מחוסר שינה. אחרי כמה דקות התחלתי להרגיש את הגרון שלי. בכל יום הוא נותן 
יותר ויותר סימנים של מחלה או דלקת גרון מעצבנת...
חצי שעה אחרי שקמתי, כשקורי השינה היו עדיין טריים, הפלאפון שלי צלצל. מספר חסום... מי זה כבר יכול להיות ? בלית ברירה עניתי. 
בצד השני הייתה הבחורה מאגף כוח אדם של החברה שהלכתי לראיון עבודה אצלה לפני כשבועיים. המילים שנאמרו היו פשוטות וחדות, "מצטערים,
אבל אתה לא תמשיך איתנו הלאה..." - לא שהיו לי אשליות שקיבלתי את העבודה, אבל בכל זאת, התזמון שלהם לא יכל להיות יותר גרוע...
בצהריים חזרה אלי העייפות... נשכבתי על הספה בסלון ופשוט הייתי תשוש לגמרי. פיזית ומנטלית. זה לא קורה לי הרבה... פשוט יצאה לי כל
הרוח מהמפרשים אחרי הטלפון ההוא... בכלל - לא סיפרתי עדיין להורים שלי על זה... לא התאים לי לראות את הפרצופים שלהם שמשלבים מבטי
אכזבה וכעס (לא עלי... אבל בכל זאת...).
אחר הצהריים המצב קצת השתפר. החלטתי לנסוע למשחק הדרבי הגדול של תל אביב. שלוש שנים בערך עברו מאז שהלכתי למשחק כדורגל. 
הרבה אנשים ירימו גבה וישאלו - מה לך ולכדורגל, מה יש לך לחפש שם, בסה"כ 22 פרימיטיבים שרצים אחרי כדור וכו', אבל לי זה לא ממש משנה.
רק מי שהלך למשחק כדורגל עם הרבה קהל יודע כמה אנרגיות אפשר לקבל במשחק כזה... להיכנס לאווירה, לצעוק, לעודד, לקלל, לשרוק, לשיר
ובסוף עוד קצת לקלל... בקיצור, נסעתי עם אחי למשחק. דווקא מצאנו חניה מעולה וליד איצטדיון בלומפילד פגשנו את זאביק שחיכה לנו עם הכרטיסים.
לאיצטדיון נכנסנו לא לפני שאחד השוטרים חמומי המוח, שבדקו כל אוהד בכניסה, התחיל לקלל אותי רק בגלל שחיכיתי לאחי שהיה בבדיקה הבטחונית. 
הבן זו#$%$# התחיל לדחוף אותי ואני לא נשארתי חייב ודחפתי בחזרה... למזלי, בדיוק אחי הגיע וכמה שוטרים תפסו את השוטר האידיוט ואנחנו נכנסנו
לאיצטדיון. המשחק עצמו היה המשך ישיר ליום העלוב הזה שעבר עליי... הפועל שיחקו כאילו היום תשעה באב, חטפו שני שערים והפסידו... לראות את
הקבוצה שלך מפסידה זה די מבאס... לראות אותה מפסידה בדרבי, זה כבר הרבה מעבר לביאוס... זה כבר תסכול... 
במשחק המזורגג הזה  גם הלך לי כמעט לגמרי הקול וקשה לי לדבר... איך אומרים - צרות באות בצרורות...
בקיצור - חרא של יום... 

למרות היום המסריח הזה, אני חייב להסתכל עליו ולראות את הדברים החיוביים שבו. נתחיל עם זה שקיבלתי מתנה מהזוג הטרי כאות הוקרה על
כל המאמצים שהשקעתי בארגון החתונה/חינה/שבת חתן שלהם... קנו לי צורב דיוידי ו-300 ש"ח בתלושי קניה בסטימצקי. ככה זאת אחותי - תמיד
לארג'ית בקטעים האלה... וממש שלא ביקשתי כלום...
בנוסף, הנבחרת שלנו בכדורסל, הספורט שאני יותר אוהב, ניצחה היום את אחת הנבחרות ביבשת, נבחרת ספרד, ועלתה שלב באליפות אירופה.
לרבים מכם זה יראה טיפשי, אבל דברים כאלה ממש משמחים אותי... רק חבל שלא ראיתי אותו בלייב...

כבר חמישה ימים שלא הלכתי לחדר כושר... אני ממש כועס על עצמי...

ככה אני מרגיש...

נכתב על ידי Konan Mc'konan , 19/9/2005 00:37   בקטגוריות שירים  
109 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



25,319
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKonan Mc'konan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Konan Mc'konan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)