באתי לבקר...

עשרה ימים שלא עידכנתי... התגעגעתם אליי? (תודו שלא...)

זה לא שיש לי עבודה או עודף לימודים... פשוט לא בא לי לכתוב... זה נראה כאילו הסוף של הבלוג מגיע... אבל בינתיים לא...

בכל מקרה - עברו להם כמעט שבועיים... אז מה היה לנו בשבועיים האלה?

תקופת השינויים.

התקופה שקובעת לך את המערכת לשלושת החודשים הבאים... כשגרתי בב"ש לא היה לי ממש איכפת מהמערכת... יהיו חלונות, לא יהיו חלונות, זה לא קריטי... תמיד יהיה אפשר להסתדר... אבל השנה, כשאני נמצא מרחק נסיעת אוטובוס אגד מהאוניברסיטה, לסידור המערכת יש משקל חשוב... אסור חלונות, כמה שפחות ימים, שיהיה ברצף, לא קורסים על הבוקר וכו'... אז השנה היה לי בלגאן ענק במערכת... כל מיני קורסים שבוטלו, קורסים שנתגלו כמשעממים וסתם קורסים עם מרצים מהגיהנום... בקיצור - הרבה כאב ראש לסחבק, אבל איכשהו הצלחתי להרכיב מערכת.

יומיים בשבוע.

14 שעות בשבוע...

מי אמר בית זונות ?

ברית מילה בירושלים.

סיון, ידידה טובה שלי מבית הספר ומהצבא (איכשהו הצלחנו להיות ביחד במחלקה של 8 אנשים במוצב קטן אי שם בדרום) ילדה בן לפני שבוע וחצי וביום רביעי  הייתה הברית מילה. דווקא בירושלים... איך התבעסתי... לנסוע עד לשם ?!? ועוד באיזור תעשיה של תלפיות ?!? איזה חור... ביום של הברית עוד חשבתי להבריז אבל בסוף החלטתי לנסוע... הגעתי לשם ב-1500, בדיוק כמו שהזמינו... לא היה שם אף אחד... גם לא בעלי השמחה... לקראת 1530 כבר התחילו לטפטף אנשים... אף אחד מהחבר'ה מהצבא לא הגיע חוץ ממני... לידי בשולחן התיישבה המשפחה של בעלה של סיון... תארו לעצמכם, משפחה גדולה של מרוקאים ובאמצע יושב לו אשכנזיפט מסכן... הרגשתי כמו ביום הראשון של כיתה א'... איכשהו הצלחתי להעביר את הזמן ואיך שחתכו לקטן את הקטן (1645) ברחתי... לא לפני שהלכתי קצת לאיבוד בירושלים... ססססססאמק העיר הזאת...

מירושלים נסעתי חזרה הביתה. חצי שעה של מנוחה וישר עליתי לאוטו. יש הופעה של היהודים בב"ש, אז שאני לא אהיה שם ?!? בדרך להופעה ראיתי את הדירה החדשה של אילן, השותף שלי בדימוס. הסתדר יפה הבחור... דירה ברמות, עם מעלית... ליגה לאומית... לא כמו הדירה המסכנה הישנה שלנו בשכונה ד', שם היינו מקללים מדי שבוע כשהיינו סוחבים את הקניות 3 קומות לפעמים בחושך מוחלט (הפסקות חשמל, אני חושד שהיו יזומות...).

ההופעה עצמה הייתה מעולה. סוף סוף הופעה של היהודים שאני יכול להנות ממנה ולא לפחד שיעצרו אותי בחשד לפדופיליה כמו שהיה לי לפני שנתיים בהופעה של היהודים בכפר המוסיקה של קוקה קולה... האווירה הייתה מעולה, 3000 סטודנטים, אורית שחף, כולם קופצים ושרים ביחד, מה עוד אפשר לבקש ?

(רק חבל שאיילת דפקה ברז והחליטה לא לבוא...)

למחרת נסענו לחתונה של בת דודה שלי בטבריה.

פאקינג נסיעה של שעתיים !!!

כרגיל, שמעתי עשרות ברכות של "בקרוב אצלך" כנהוג במשפחה שלנו...

הבעיה היא שכרגע אני באמת הבא בתור. יש עוד את נתי בן דוד שלי (שיש עליו חשד שהוא נושך כריות) ואת רון אחי (בן 15, ככה שלו יש עוד זמן...). בכל פעם שהתחילו לדבר איתי על זה, ניסיתי לשנות נושא, אבל אין דבר כזה אצל פולנים...

התחלתי להריץ תיאוריה כזאת שמבוססת על הסרט "יעד סופי" לפיה בגלל שאחותי הקטנה התחתנה לפני ולפני בת דודה שלי, השתנה כל הסדר של הנישואים ולכן אני לא הבא בתור, אבל אף אחד לא רצה לשמוע ממני...

נו טוב... אז שיחכו... עכשיו יש להם מספיק זמן לחסוף כסף, אחרי שנה וחצי של אירועים (5 חתונות ו-2 בריתות)...

אני אישית לא רואה את עצמי מתחתן בזמן הקרוב (וזה לא שאני לא רוצה, אתם יודעים...)

חזרנו למושב, לקראת 2 בלילה...

למחרת אני ואבא שלי נסענו ללימודים... איזו עייפות... מי לעזאזל עושה חתונה ביום רביעי ?!?

עוד 20 יום יש לי יומולדת !!! איזה כיף !!!

מדונה נכנסה השבוע לרשימת השנואים שלי...

הכל בגלל השיר הזה שלה... עם הסימפול לאבבא...

כבר חשבתי שכל הסימפוזיון הזה של אבבא כבר מאחוריי אחרי שקנינו לאבא שלי נגן MP3 (לאבא שלי יש שגעונות כאלה להשמיע אותם...), אבל החרא הזה לא מפסיק לצוף מחדש !!! 

עכשיו, לא מספיק שבגלגל"צ ובכל תחנת רדיו אחרת משמיעים את השיר הזה כל הזמן, המנגינה המעצבנת הזאת גם נשמעת מן הפלאפונים... ומה שיותר מעיק, זה שגם אבא שלי, גם אחותי וגם אחי הורידו את הרינגטון המזוויע הזה !!! כל אחר הצהריים כשניסיתי לקרוא איזה מאמר לתרגיל שאני צריך להכין למחר שמעתי את הצלצול הזה...

רציתי לקבור את עצמי, או לחילופין לשבור להם את הטלפונים...

בערב כבר הודעתי להם חד וחלק, או אני או הצלצול...

והם יודעים שבחירה מוטעית עלולה לעלות להם ביוקר...

כנראה שנצטרך לראות מה יהיה מחר...

 תודו שכשאתם רואים את הבלגאן שמתרחש בצרפת, אתם חשים את השמחה לאיד...

אחחח... הצפרדעים האלה... מגיע להם...

viva la france !!!