אחותי אוהבת לבזבז כסף... זה לא רק בגלל שהיא בחורה... (מלי אל תתנפלי !) היא באמת אוהבת לבזבז כסף...

אז ביום חמישי שעבר היא לקחה חופש מהעבודה, לקחה את אחי הקטן שהחליט לא לצאת לטיול השנתי ונסעה איתו למרכז הקניות האיזורי... בדרך הם הקפיצו אותי לתחנת האוטובוס. ביקשתי שיקנו לי שלט אוניברסלי, כי מאז שנעלם לי השלט של המערכת אני די מתחרפן...

בשמונה בערב, כשאני חוזר עייף ומותש מהאוניברסיטה אני נכנס הביתה וחושכות עיניי... הפעם היא הגזימה !!! קנתה לג'רזי, כלבתנו האהובה, סוודרים !!! הקטעים האלה מטריפים אותי... לא רק שזה סתם בזבוז כסף, לפי דעתי זאת גם התעללות בחיות... הדרישות שלי להוריד מהכלבה את הסוודר נענו בשלילה...

"מה ? זה לא חמוד?" "ממש מתאים לה" "מה אתה לא רואה שקר לה?"

אלה היו חלק מתגובות שלה ושל אבא שלי לדרישות שלי...

ביום שישי בערב לפני הארוחה מישהו הוציא את ג'רזי החוצה ל"טיול" שלה... (אחד מיני רבים מדי יום...)

כשחזרה מהטיול, אחותי גילתה להפתעתה שחלק מ"תוצאות" של ה"טיול" נשארו גם על הסוודר...

אני התמוגגתי מרוב שמחה...

אחותי מיד הורידה לה את הסוודר...

בזמן שישבנו לאכול, הרחתי כל הזמן ריח מסריח... התלוננתי שצריך לקלח את הכלבה ומיד וכולם צעקו עלי להפסיק עם זה, שזה סתם עוד חלק מהקמפיין שלי כנגד הסוודר... אז הבנתי שיש קהל עויין ושצריך להימנע מלהעלות את הנושא הזה שוב...

אחרי מספר דקות כבר לא יכלתי לסבול את זה... שוב אמרתי את דעתי על הניחוח שעולה מהכלבה (שבאופן טבעי מתיישבת ביני לבין אבי בארוחות כי אנחנו אלה שמגניבים לה אוכל בזמן הארוחות...). גם אז קיבלתי מסכת של איומים... אז שתקתי...

חמש דקות אחרי זה כשהכלבה התיישבה ליד אחותי, היא הבינה שיש משהו בדבריי...

באותה השנייה היא תפסה את הכלבה וקילחה אותה... עד סוף הארוחה כולם שתקו ורק לי היה חיוך רחב מרוח על כל הפרצוף...

לא היה בן אדם אחד יותר מאושר ממני באותו הרגע... כיף להיות צודק... במיוחד כשכולם טועים...

אההה.... ולסוודר שלום... אחותי כיבסה אותו... ומסתבר שקנתה אפילו שניים... אבל אני בספק אם הכלבה תלבש את זה בעתיד...

בתחילת השבוע נפטר אבא של ניר, חבר ילדות שלי...

חבר ילדות שלא היינו בקשר טוב מאז שהשתחררתי מהצבא... כל אחד נעלם למקום אחר... מדי פעם הינו מדברים, אבל לא יותר מדי... פעם אחרונה שדיברתי איתו היה בקיץ כשהצטרפתי לחדר כושר... הוא גם היה שם, אבל לא יצא לנו להתאמן ביחד...

לאבא שלו הייתה סכרת. לאורך השנים היא החלישה אותו עד שהפילה אותו לגמרי בחודש האחרון ולמעשה גמרה אותו... יחסית הוא נפטר בגיל צעיר, 68. הוא היה ידיד טוב של סבא שלי וכשסבא שלי היה בבית החולים בקיץ אבא של ניר כל הזמן התקשר לשאול מה שלום סבא שלי... בסוף סבא שלי שגדול ממנו ב-13 שנים עדיין חי והוא כבר לא... מוזר משהו...

ההלוויה הייתה די מוזרה... כשבאו להכניס את הארון לקבר, גילו שהקבר היה קטן מדי... ומול כל המשפחה והחברים התחילו החבר'ה של חברה קדישא  וכמה מחברי המושב להרחיב את הקבר... קטע הזוי לגמרי...

שלשום הלכתי לניחום אבלים. ת'אמת - די חששתי מזה... לא ידעתי מה לומר. אני אף פעם לא יודע מה לומר במקרים כאלה...

אחרי שאמרתי לאמא של ניר ואחיו את ה"משתתף בצערך" המסורתי, התיישבתי ליד ניר... הוא נראה שבור לגמרי... התחלנו לדבר... דיברנו על הכל... בהתחלה השיחה דמתה לשיחה בבית קפה בין שני חברים שלא התראו מזה שנים... לאט לאט הוא יותר נפתח והתחיל לספר איך הוא הרגיש, ומה היה בדיוק לאבא שלו... כשהתחלנו לדבר על הסכרת, זה הפחיד אותי נורא... כי אני יודע שזאת מחלה תורשתית, ולאבא שלי גם יש את זה... אני שונא מחשבות של מוות... זה לא עושה לי טוב...

נראה לי שהיום אני אלך לשם שוב...

זוכרים את העבודות שהייתי צריך להגיש בתחילת השנה ?

אז אתמול, אני יוצא מהמקלחת ורואה שקיבלתי הודעה בפלאפון... הודעה ממיילביט, שירות הSMSים של האוניברסיטה. קיבלתי ציון באחד הפרו"סים... 85... מאחר ואני לא מכיר את הקורסים לפי המספרים שלהם הייתי צריך להיכנס לגליון הציונים שלי. כשראיתי אותו - שמחה גדולה הציפה אותי... קיבלתי 85 בעבודה שכתבתי ביום אחד - בשבת שלפני היום בו הגשתי את העבודה !!! ולא סתם, מדובר בקורס עם המרצה הקשה שמתקמצן על ציונים !!!

הייתם צריכים לראות אותי אתמול... שמחה נטו...

ביום ראשון בערב דיברתי גם עם דילן במסנג'ר...

והפעם ממש דיברנו... הפעלנו שיחה במסנג'ר ומאחר ולדילן יש גם מצלמה, יכולתי גם לראות את המכוער...

הבחור מתחיל להתקדם טיפה בקריירה שלו...  שיחק בשני פרקים שונים של סידרה חדשה שמשודרת העונה בארה"ב. לסידרה קוראים E-Ring ומשחקים בה דניס הופר ובנג'מין בראט (ההוא שהיה עם ג'וליה רוברטס). מסתבר שהבחור הולך בעקבות אקי אבני, מאחר ובפרק הראשון הוא גילם איזה טרוריסט איראני ובפרק השני הוא שיחק סוכן FBI או משהו כזה... בכל מקרה - דילן מקווה שהתפקידים הללו יפתחו לו כמה דלתות ואולי גם יסדרו לו סוכן שחקנים נורמלי... הוא אופטימי... אני מאוד מקווה בשבילו שיצליח... יכול להיות נחמד אם יהיה לי חבר בהוליווד...

ולסיום, משהו שקיבלתי לאחרונה במייל...