סלח לי בלוגי, עברו כבר 15 ימים מהפוסט הקודם שלי...

אז מה?

הייתי רוצה לכתוב פה שהחיים מאושרים, שהכל טוב לי, שיש לי עבודה, אהבה ושטויות דומות בסגנון הזה...

אבל מה לעשות ? כנראה שנדונתי להיות אומלל... לפחות עד סוף התואר המזורגג הזה...

אז מה כן היה לנו בשבועים האחרונים?

פה ושם יציאות לפאבים, סרט אחד (נארניה - שר הטבעות לילדים), פרזנטציה אחת שלא הוצגה באחד הקורסים שלי, התפרצות עצבים ראשונה שלי על ההורים (די מפתיע האמת... כמעט חמישה וחצי חודשים הצלחתי להעביר בלי להתכסח איתם), כמה ראיונות עבודה לא מוצלחים ובגלל עודף הזמן הפנוי - הרבה הרהורים על החיים שלי... הגעתי למסקנה שאני פשוט אכזבה... ולא בעיני אחרים... בעיניי... לא יודע איך להסביר את זה... פשוט ציפיתי מעצמי להשיג יותר דברים בגיל 26... לא השגתי שום דבר עד עכשיו... וגם התואר הזה כנראה לא יוביל אותי לשום מקום...

אחחחחחחחחחחח... אם רק יכולתי להתחיל הכל מהתחלה...

הדבר היחיד שאני מרוצה ממנו בזמן האחרון זה העובדה שיצא בשעה טובה הספר החדש של הארי פוטר בעברית. לא חיכיתי יותר מדי זמן וביום שישי כבר היה בידי עותק. שבת בצהריים התחלתי לקרוא. התנאים היו אידיאלים בשביל זה... בחוץ גשם סוער, מיטה עם מצעי פלאנל חמימים והמון זמן פנוי... אז נכנסתי ל-mode של קריאה... 250 עמודים ליום אחד... הזמן עבר בלי שהרגשתי...

פשוט כיף לקרוא ספר בחורף. נקודה !

(מי שיעיז לתת רמזים למה שקורה בסוף הספר מסתכן בקללת וודו/פולסא דנורא/אימפריוס...)

אז לפני שאני חוזר לקורא אודות הארי, רון והרמיוני, אני רק רוצה לשים את תמונה של יפהפיה נוספת...

אמנדה בירד שמה. שחיינית נבחרת ארה"ב. בסה"כ בת 24 ומאחוריה כבר מספר שיאי עולם ומדליות אולימפיות...

לאחרונה היא נבחרה בסקר באתר של רשת הטלוויזיה האמריקאית ESPN כספורטאית הסקסית בעולם, ומי אני שאתווכח עם זה...

אז קבלו אותה... (מלי - שימי לב לצבע השיער...)

(פוסט שני ברציפות שלי בקטגורייה הזאת... מעניין מה זה אומר על מידת החרמנות שלי...)

כמעט שכחתי...

שיהיה חג שמח לכולם...