לפני שלושה ימים בערך התחילה שנה חדשה...

וטוב שכך...

למה אתם שואלים?

כי 2005 הייתה הרעה ביותר מבין ה-26 האחרונות שאני חוויתי...

 לפני כמה שנים, כשהייתי רק בחיתולי גיל ה-20+ ראיתי את התוכנית הזאת של פליטי "עניין של זמן", נדמה לי שקראו לה "עשרים פלוס" או משהו כזה... הסתכלתי על הבעיות שלהם ואמרתי לעצמי, "זה לא יכול להיות עד כדי כך רע ! הרי שנות ה-20 צריכות להיות התקופה הכי טובה בחיים של הבן אדם" כל מיני מחשבות הסתובבו לי בראש... לא האמנתי שהגיל הזה טומן בתוכו הרבה לחצים, כאבים ואכזבות... בשנה האחרונה יצא לי לחוות לא מעט מכל אלה... אין טעם לסכם פה את כל מה שעבר עלי, למי שנורא משועמם ויש לו זמן פנוי אני מזמין לקרוא בבלוג... בכל מקרה - אני מאוד מקווה שבשנה החדשה יהיה יותר טוב...

אז אמנם טיפה באיחור, אבל שיהיה... אני מאוד מקווה שתהיה לכולם שנה (אזרחית) טובה...

אז מה ? אני היחיד במדינה הזאת שלא מתלהב מקבוצת סלבריטאית סוג ב' שרוקדים בשביל להשיג עוד 15 דקות של תהילה ?

היום יצא לי בטעות לראות קטע מהתוכנית של אודטה...

אני רק רוצה להבין דבר אחד...

איך לעזאזל הבחורה האינפנטילית הזאת קיבלה תוכנית משלה ?!? ולמה היא צוחקת מכל שטות ?!? יכול להיות שהיא מתחרה עם מיכל זוארץ על תואר "המנחה הסתומה שצוחקת מכל בדיחת קרש עלובה של השנה" בתחרות מסך הזהב ?!?

(דרך אגב - אחרי שראיתי את זה - טל פרידמן פשוט גאון...)

באוניברסיטה אין חדש...

המרצה הזונה עומדת על שלה... סיוון החליטה ללכת איתה ראש בראש... אני עדיין מתלבט... מפחד שהיא תדפוק לי את הציון גם בקורס האחר שאני לומד אליו...

קיבלתי ציון על העבודה האחרונה... פאקינג 85 !!! ואני מאוכזב... ציפיתי ליותר מהעבודה הזאת... ז'וז'ה המליץ לי לנסות לערער... רק מה - אני לא מהאנשים שמערערים על ציונים... זה כנראה ישאר ככה.

השבוע יש לי גם פרזנטציה בקורס השני של המרצה הזונה... אוי, כמה שאני שונא פרזנטציות... אף פעם לא הבנתי את ההתעקשות הזאת של המרצים לתת לסטודנטים להעביר פרזנטציות... זה לא שאני רוצה להיות מורה או משהו כזה, אז למה אני צריך לעמוד מול כיתה שלמה וללמד חבורה של סטודנטים שבכלל לא איכפת לה ממה שאני אומר ?!?

הדבר היחיד שמנחם אותי זה שהסמסטר המסריח הזה אוטוטו מסתיים... שרק יגמר כבר...

בסילבסטר לא עשיתי כלום... וזה לא שלא רציתי... פשוט כל האופציות היו כרוכות בנסיעה או לת"א או לב"ש - מה שאומר שאני לא אוכל לשתות כמו שצריך... גם זה שאין לי יותר מדי כסף והעובדה שלמחרת נודבתי לעבוד במשק (כי לתאילנדים היה יום חופש...) גרמו לי להבין שבסילבסטר הזה אני נשאר בבית... אז נשארתי בבית... סיימתי לראות (שוב) את העונה העשירית של חברים והתחלתי מרתון של פרקי המיני סידרה המעולה "אחים לנשק" (שאותו סיימתי היום אחה"צ...).

למחרת בבוקר כשקמתי נתגלה לי שהאוטו שלנו לא נדלק בבוקר ולאחר סיוע של מכונאי של "שגריר" הצלחנו להניע אותו ולקחת אותו למוסך... שם ביליתי כמה שעות טובות עם אחמד, מוסא ועודד בעל הבית - המכונאים היחידים במוסך ("כל שאר המכונאים פה במוסך הם רוסים, ואתה יודע איך החבר'ה האלה אחרי הסילבסטר" אמר לי עודד...). אחרי בדיקה קצרה נתברר שנשרפו לאוטו כל ארבעת סלילי ההצתה, מה שאומר שגם אם הייתי רוצה לנסוע לאנשהו בסילבסטר - הייתה מצפה לי הפתעה מאוד לא נעימה, לפני או אחרי המסיבה אליה הייתי הולך...

מקווה שאצלכם היה יותר טוב...

בכל מקרה - "תמיד יש את השנה הבאה..." (כן... תמשיך לומר את זה לעצמך...)

ולסיום, סתם תמונה שיושבת לי על המחשב כבר הרבה זמן...

    שיהיה המשך שבוע טוב לכולם...