המממ...

מאיפה נתחיל ?

נראה לי שמהפרזנטציה... הלך פשוט נורא... כנראה ששכחתי עד כמה אני לא סובל את זה, אבל בשניה הראשונה שהתחלתי לדבר מול כל הכיתה זה ישר חזר אלי... אני לא מבין את ההגיון... אני לא משלם לאוניברסיטה בשביל שאני אלמד את החברים שלי לספסל הלימודים... למזלי, הקורס של ארבע עד שמונה בוטל ככה שחזרתי הביתה... עוד יום אומלל באוניברסיטה... עוד כמה כאלה נשארו לי ?!?

**********

בסופ"ש הזה התנחלו אצלנו סבתא שלי ודודה שלי מעכו. הגיעו לביקור השנתי שלהם. מפלס הפולניות הגיע לשיאו בסופ"ש הזה... אין לי מושג איך אבא שלי שרד בילדות שלו, כי בשבילי, אחרי שעתיים כבר התייאשתי. קשה להסביר את זה למי שמעולם לא חווה אמא פולניה שלא לדבר על סבתא פולניה כמו שלי.  זה בערך יוצא כמו שילוב של האמא של אלכס מ"אלכס חולה אהבה" ושל האמא של בנצי מ"אסקימו לימון" רק עם עוצמה יותר גבוהה... ושלא תבינו שלא נכון - אני מת עליהן, אבל לפעמים גם לאהבה הזאת יש גבולות... אם תוסיפו למשוואה הזאת את כל הטררם מסביב למצבו של אריק שרון אתם רק יכולים לתאר מה הלך פה בזסופ"ש... הסלון שלנו נראה יותר כמו חדר מלחמה מסרט גרוע מתקופת המלחמה הקרה. סבתא שלי יושבת על הטלוויזיה בקולי קולות, דודה שלי על האינטרנט, לראות אם יש עידכונים, וחס וחלילה אם הערוץ בטלוויזיה יהיה ערוץ כלשהו פרט לערוצים 1,2 ו-10...

עכשיו, מסביב לטלוויזיה יושבים גם ההורים שלי וסבא שלי וכולם מדסקסים על מצבו של שרון... אחרי יומיים של דיווחים כולם הפכו שם למומחים לניתוחי מוח... בארוחת הערב ביום שישי כבר חשבתי לתומי שאני יושב בקפיטריה של הרופאים מ-E.R...

אחחחח.... ויוצאי עדות המזרח עוד מתלוננים על קיפוח... עמיר פרץ לא ישרוד יום אחד עם סבתא שלי...

**********

יום לפני הפרזנטציה נסעתי במיוחד לב"ש על מנת לארגן אותה עם שותפיי לפרזנטציה...

אחד השותפים הזמין אותנו אליו לדירה. דירה של סטלנים...

את הריח של העשן הרחתי כבר מהחנייה...

כשנכסתי לדירה עצמה לריאות שלי לקחו כמה דקות עד שהן הסתגלו לאטמוספירה החדשה...

לעזאזל, איך הם יכולים לגור ככה? רבאק ! תפתחו קצת חלונות !

אני בחיים לא הייתי יכול לגור עם סטלנים...

אחרי שישבנו איזה שעה וחצי על הפרזנטציה, יוני, הסטלן המארח הציע לי לנסות איזה ליקר שהיה לו בפריזר... אמרתי סבבה...

הוא מזג לי שוט וחיכה שאני אשתה.

הורדתי את השוט כמו שצריך במכה אחת ומולי עומד יוני ומחייך... אחרי שתי שניות בערך הבנתי על מה החיוך... הליקר הזה היה משהו מיוחד... חריף וחזק... לא משהו רגיל... מדובר במשקה הנקרא Y - ליקר צ'ילי חריף שהומצא בישראל על ידי כמה שתיינים משועממים מעומר... רבע שעה אח"כ הלשון שלי עוד הרגישה את הטעם החרפרף של הליקר... מומלץ בחום...

ככה נראה המשקה:

**********

עוד באותו הערב ישבנו ודיברנו על כל המצב של אריק שרון. זה היה ביום רביעי בערב ובחדשות דיברו עוד על הצינתור שאריק שרון עומד לעבור. היה שם ראיון עם המנתח של שרון או משהו כזה... יוני אמר: "איזה מלחיץ זה להיות מנתח של רוה"מ, הא? תחשבו על זה לרגע - העבודה שלו תהיה תחת מיקרוסקופ מבחינת התקשורת והציבור וכאלה..."

ואז אני אמרתי: "נראה לי שהוא יהיה יותר לחוץ מהקטע שכל עוד הוא לא סיים לעבוד, אהוד אולמרט הוא ראש הממשלה שלנו..."

אחרי שעתיים כשחזרתי הביתה, הבדיחה הפכה למציאות... לא נעים...

**********

ההורים שלי קנו את המכשיר החדש הזה של ה"תמי 4"... בגלל שהיה צריך למצוא בשבילו מקום גדול הם החליטו להחליף את מדפי הכוסות והמדף עליהם היו כל מצרכי הקפה, התה והסוכר ובצורה כזאת יהיה יותר נוח להכין משקאות חמים ולא יצטרכו להסתובב בכל פעם... אבל מה - אני לא שותה משקאות חמים... ועכשיו בכל פעם כשאני נכנס למטבח בשביל לקחת כוס בשביל לשתות משהו אני מוצא את עצמי מול המדף שעליו פעם היו הכוסות... פשוט מכוח ההרגל... וזה מטריף אותי... אי אפשר לשנות ככה אחרי 20 שנה !!! זה פשוט לא בריא לנפש...

**********

זהו להפעם...

מחר יש לימודים... מוּי כּיף !!! (NOT!!!) עוד לפני כן אני צריך לקום לעבוד קצת במשק, כי אבא שלי נשאר בערבה לצורכי עבודה... רק מהמחשבה של לקום ב-6 בבוקר מחר אני כבר נהיה עייף...

בכל מקרה - שיהיה שבוע טוב לכולם....

תהנו מהגשם...

(מזכיר קצת את התמונה מהפוסט הקודם... לא?)