טוב, כנראה שאיבדתי לגמרי את החשק לעדכן...

היו דברים לספר, אבל כנראה שהרצון לא היה שם בשביל לבצע את זה...

שיהיה...

**********

ביום שני קרה הלא יאומן. חזרתי הביתה מהאוניברסיטה בהרגשה טובה !!! לא קיבלתי שום ציון או משהו כזה, אבל פשוט היה יום טוב... פגשתי הרבה חבר'ה, לא סבלתי יותר מדי בהרצאות וגם הנסיעות עברו במהירות (מוסיקה + סודוקו = נסיעה מהירה יותר...). אפילו זה שאת איילת ראיתי בדיוק לכמה דקות מועטות לא פגם ביום הטוב שעבר עלי...

נראה לי שהכל נבע בעיקר כשהגשתי למרצה הזונה ההיא את התרגיל האחרון לסמסטר. נכון, יש לי להעביר איתה עוד סמסטר שלם בסמינר שאני לוקח אצלה, אבל בסמסטר השני אני אראה אותה במקרה הטוב שעתיים בשבוע, ככה שזה לא יהיה נורא כמו הסמסטר הזה (6 שעות בשבוע - מתוך 14 סה"כ !)

בכלל, השיעור אצלה לשם שינוי היה כל כך משעשע... היה איזה קטע כשאחד החברים שלי יצא קצת גזען בדברים שלו וכל יפי הנפש בכיתה תחילו להטיף לו מוסר... ההוא ראה שיפי הנפש מתעוררים אז הוא החליט לגרות אותם אפילו עוד יותר, ואני קלטתי את זה ישר ושיחקתי את המשחק שלו... המרצה, שממילא לא מבינה יותר מדי מילים בעברית נראתה אאוט לגמרי ולא ממש הצליחה להגיב או לעצור אותו מלדבר ואני פשוט נשפכתי שם מרוב צחוק... (בכתב זה לא נשמע ממש מצחיק, אבל תאמינו לי שזה היה...)

אחרי השיעור המשעשע הזה ישבתי בדשא עם החבר'ה הקבועים איתם אני יושב מדי שבוע בחלון הזה. אחת הבחורות התחילה לספר לנו סיפורים מהעבודה שלה בסורוקה... יצא לה לעבוד במחלקת יולדות והיא סיפרה שהשבוע באמצע הלידה אישה אחת תפסה את בעלה "בין דחיפה לדחיפה" וצרחה עליו : "מהיום - רק בתחת !!!"...

אחרי שחזרתי הביתה גיליתי שידידי משכבר הימים, ג'ק באואר, חזר לבקר... למי שלא מבין - אני מדבר על הסידרה הגאונית השניה בטלוויזיה (אחרי אבודים כמובן) והיא "24"... איזה כיף... אפילו משחק שם איזה ישראלי אחד שקראו לו יאיר לוטן (היום הוא קורא לעצמו ג'ונה לוטן...)

**********

בשבוע האחרון הכרזנו בבית מלחמת חורמה כנגד הזבובים...

בכל יום נשמעים קולות חזקים של דפיקות ומכות...

היום זה היה אצלי... בזמן שכתבתי איזו עבודה שאני צריך להגיש מחר המזדיינים הללו לא הפסיקו להטריד אותי... בשלב מסויים כבר לא יכולתי להתרכז והחלטתי לחסל אותם פעם אחת ולתמיד... "הפתרון הסופי" מבחינתי היה גיליון מגולגל של מדריך הטלוויזיה של פנאי פלוס... באופן שיטתי יירטתי אותם אחד אחד... (הפרצוף של מיקי בוגנים שהיה בשער ספג את מרבית המכות, אבל לא נראה לי שהוא היה מתנגד לזה...)

לאחר 10 דקות, המרחב האווירי בחדר שלי היה חף מכלי טיס טורדניים... מה שיבטיח שקט בטח עד מחר במקרה הטוב...

**********

להקות חדשות שנכנסו אצלי לארסנל המוסיקה: fort minor (מבית היוצר של מייק שינודה מלינקין פארק), cold, lostprophets.

**********

לאחרונה גיליתי שיש לי רק מבחן אחד הסמסטר !!! איזה כיף !!! בנוסף לכך תהיה עוד עבודת בית אחת וזהו !!!

לפחות משהו טוב אחד יצא לי מהסמסטר המזוויע הזה...

**********

לסיום,