נתחיל עם יום הבחירות עצמו...

צעדתי לקלפי שישבה במרכז המושב על מנת להשתתף ב"חגיגת הדמוקרטיה" של מדינת ישראל... כשנכנסתי לחדר, אמרתי תודה שב"קדימה" שכחו אותי ולא מינו אותי לנציגם בקלפי המקומית... 2 ש"סניקים, אגו"יניק אחד, ליכודניק ועוד כמה יצורים בלתי מזוהים חיכו לי שם... ממש צוות משקיפים של האו"ם... בין לבין אפשר היה לשמוע את כל הויכוחים המשמימים שלהם לגבי המצב במדינה, כאשר כל אחד חושב שהוא מינימום אמנון אברמוביץ'... במילים אחרות - בזבוז של זמן... (כמובן שחבל על הכסף, אבל כסף זה לא הכל בחיים... זה רק חלק...).

אז מה שנשאר לי זה לשים את הפתק ולברוח משם כמה שיותר מהר... ככה שהחלק שלי ב"חגיגה הדמוקרטית" ארך לא יותר מ-2 דקות...

אחרי שחזרתי הביתה החלטנו, אחותי ואני, לסדר את הבית שהיה הפוך, ככה שאמא שלי לא תקבל "חפֶפַה" אחרי שהיא חוזרת מהניתוח בעין... שעתיים אח"כ היא חזרה עם לוק מיוחד של "הבן הלא חוקי של משה דיין ולונג ג'ון סילבר" (לאלו שלא קוראים ספרים - זהו הפיראט מהספר "אי המטמון"). המסכנה הייתה עדיין טיפה מסטולה מההרדמה ובמהלך היום היא נראתה פחות או יותר כמו ניצב מסרט זומבים משובח... בין לבין גיליתי שגם סבא שלי, שלאחרונה דעתו היא לא מהצלולות שבעולם, זכר שיש בחירות והחליט לממש את זכותו וללכת להצביע... אני צריך לבדוק את תוצאות הבחירות אצלנו במושב, כי אם יהיה קול למפלגת זכויות הגבר או לאחת מהמפלגות הערביות, ככל הנראה זה בא ממנו...

כמו רוב האנשים גם אני עקבתי אחרי תוצאות המדגמים... הדהים אותי כל הסימפוזיון שעשו בכל הערוצים... מה הם לא מבינים ?!? במדינה שבה אחוז ההצבעה עומד על 63% אין מה להתרגש מן הבחירות... בלילה, בערך ב-1 וחצי אחרי שנמאס לשמוע שוב ושוב ושוב את כל אותם נאומי ניצחון/כישלון הלכתי לישון... (אהה... יצא חרוז...)

זאת הייתה טעות ללכת לישון כל כך מאוחר... כי ב-6 כבר הייתי על הרגליים וחצי שעה יותר מאוחר כבר בעבודה...

על העבודה אין יותר מדי מה להרחיב... סתם חלטורה... בינתיים זה ליומיים הקרובים, אולי יהיה לזה המשך בשבוע הבא... הכל תלוי בבוס... בגדול - מה שאני עושה זה לשקול משאיות כל 5 דקות ולקחת מהן דוגמאות של חומר... איך אומרים - עבודה שלא ממש מצריכה ידע מקדים בתורת הקוונטים...

את הבוקר העברתי יחסית בסבבה... הסתובבו פה כל המושבניקים, כל אחד מחזיק מעצמו פרשן צמרת שחושב שרק הוא יודע לפרשן את תוצאות הבחירות... אני רק ישבתי ושתקתי... המושבניקים האלה... כל כך מצחיקים אפילו בלי לשים לב...

הבעיה העיקרת התחילה בסביבות אחת בצהריים... כשרוב האנשים נעלמו מהמשרד ונותרתי רק אני ומדי פעם נהגי משאיות מיוזעים (מה שמעיד על הריח שנידף מהם...) שקופצים לשתות קפה...

ממש אין מה לעשות פה... אני יושב ומסתכל על השעון... מזכיר לי תקופות שחורות מהצבא...  אם הייתי חרוטון הייתי כבר מאונן פה על פינה במשרד, אבל מה לעשות, אני לא... (אבל בכל זאת תקראו מה היה לבחור לספר... אני נורא השתעשעתי ממנו...). גם הרדיו ששמתי באינטרנט פתאום שבק חיים ומסרב לעבוד מחדש... אין לי כבר כוח לפתור עוד סודוקו...

בנוסף לכל זה - אני בכלל לא יודע מתי אני מסיים היום לעבוד... ככל הנראה זה הולך להיות מתישהו בלילה... לא פשוט לאור העובדה שאני אוטוטו מתקרב לשעה העשירית שלי פה !!! אבל אני אפסיק פה להתלונן לפני שמנהלת הבנק שלי תעיף לי איזו סטירה וירטואלית...

זהו... הצלחתי לסיים את הפוסט הזה סוף סוף (תנסו אתם לכתוב פוסט כשכל 5 דקות צריך ללכת מהמחשב...). בסופו של דבר, יצא שכתבתי המון... אם יש לכם תלונות - בעיה שלכם... ככה לפחות לא תתלוננו שאני לא כותב מספיק...

שיהיה יום טוב לכולם...

אולימפיאדת החורף אמנם הסיימה לה מזמן (וטוב שכך!) אבל הזכרונות ממנה ישארו איתנו לנצח...

מעניין מה לעזאזל הראשונה אכלה לארוחת בוקר...

דרך אגב - הרבה פעמים שאלו אותי מאיפה אני מביא את התמונות... אז הבאתי את רובן מפה... תהנו...