כל החיים שלי אמרו לי כמה אני דומה לאבא שלי...

ככה גם אני באמת חושב... אני מדבר על מראה חיצוני, ולא על האישיות... כי בקטע הזה אני לפעמים יכול להיות ממש דומה לאבא שלי ולפעמים להיות ממש שונה ממנו... זה מצחיק כשחושבים על זה... איך לעזאזל נקבע אילו תכונות אנחנו נירש מההורים שלנו ואילו תכונות לא נירש?

אצלי (לפחות ככה זה נראה) הכל יצא מבולגן...

מאבא קיבלתי את האדישות שלפעמים יכולה להטריף אנשים... שנינו יכולים לשבת בחדר עם עוד כמה אנשים ופשוט לבחור להתעלם לגמרי משאר האנשים... אנחנו לא חייבים לדבר עם אנשים בשביל להעביר את הזמן... השקט אינו האויב שלנו...

לעומת זאת, כשמשהו מציק לאבא שלי, הוא ישר יאמר הכל בפרצוף... אני לא יכול לעשות את זה... אני אעדיף להפנים את זה, אשמור הכל בבטן, רק לא אתן לזה להתפרץ... את זה כנראה קיבלתי מאמא שלי... תכונה בכלל לא בריאה... מתכון בטוח למחלות לב או משהו בסגנון הזה...

בטח יש עוד מלא דברים כאלה שאפילו לא שמתי אליהם לב...

אם רק היינו יכולים לבחור איזה תכונות אנחנו מעדיפים לקבל ואיזה תכונות אנחנו מעדיפים שלא לקבל, החיים היו פשוטים יותר בהרבה...

בכל אופן, השבוע קרה הבלתי ייאמן...

לפני יומיים נכנס איזה בן אדם למשרד בו עבדתי...

בגלל שהבוס שלי התעכב איפשהו, הבחור התיישב לידי וחיכה לו... אחרי 2-3 דקות של שקט לא נעים כזה הבחור פנה אלי ושאל: "תגיד, אתה הבן של חנה?"

משום מה, בגלל שבכלל לא הייתי מרוכז והייתי יותר עסוק בקריאת מאמר מאוד משעמם לאחד הסמינרים שלי, שמעתי את המשפט "תגיד, יש לך נענע?". אז פתחתי את המקרר שנמצא ליד לבדוק אם יש נענע. לפני שאתם צוחקים עלי, אני חייב לציין שני דברים:

א) השמיעה שלי נדפקה בצבא. אני לא אפרט למה, אבל זה מה יש...

ב) הרבה מהאורחים של הבוס שלי באו אלי להכין לעצמם כוס קפה/תה לפני הפגישה שלהם, ככה שחשבתי שזה מה שהוא רוצה לעשות... (חוץ מזה - רק שיהיה ברור - אני לא מכין שם קפה לאף אחד... גם לא לי...)

אחרי שהבהרתי את העניין, נחזור לסיפור...

הוא הסתכל עלי עם חיוך ואמר, "לא, לא שאלתי אם יש לך נענע... שאלתי אם אתה הבן של חנה..."

אחרי כמה שניות של מבוכה שלוו עם חיוך אווילי התאפסתי על עצמי ועניתי לו - "כן... למה ?"

"אתה ממש דומה לה... קשה שלא להבחין בזה..."

ואז אני, עדיין בהלם ראשוני, שאלתי אותו - "וואלה? ומאיפה אתה מכיר את אמא שלי?"

"היא הייתה בכיתה שלי בתיכון... אני יואב... תמסור לה ד"ש ממני..."

כמה שעות יותר מאוחר סיפרתי את כל הסיפור לאמא שלי...

היא הייתה בשוק לא פחות ממני...

גם היא התרגלה לזה שכולם אומרים שאני דומה יותר לאבא שלי...

נראה לי שזה עשה לה את היום...

***

אתמול הייתה לי פרזנטציה...

למי שלא זוכר, או שלא היה פה בסמסטר שעבר, אני ופרזנטציות לא הולכים ביחד....

לא יעזרו כל השיטות שבעולם, אני פשוט לא יכול לעמוד ולדבר הרבה זמן מול קהל...

בניגוד לפרזנטציה הקודמת, גם היה לי פחות זמן לעבוד עליה...

כל הזמן דחיתי את זה ובדיוק שבוע לפני הפרזנטציה יצא שמצאתי את העבודה ההיא...

ככה שבכל יום יצא לי לקרוא מעט מהמאמר שהייתי צריך להכין לפרזנטציה...

הכנה לא מדהימה...

בגלל כל זה החלטתי אתמול להגיע מוקדם לאוניברסיטה ולהתכונן... (גם העובדה שהיה לי טרמפ עם נונו עד האוניברסיטה היוותה זרז לקבלת ההחלטה...). אל האוניברסיטה הגעתי בשעה רבע לשמונה בבוקר! אפילו הציפורים לא קמו באוניברסיטה...

גם הספרייה הייתה עדיין סגורה... את הזמן עד שהיא תפתח העברתי על ידי הטענת כרטיס הצילום שלי עם שקית המטבעות שלי של 10 אגורות... 20 שקל ! לאנשים שלא יודעים חשבון (כמוני) מדובר ב-200 מטבעות !!! למזלי, בגלל השעה המוקדמת לא היו הרבה עדים לסיטואציה המביכה הזאת... לפחות לא בקרב הסטודנטים של בן גוריון... בסה"כ 3 זקנים שעובדים בספרייה... ממה שיצא לי לראות, די שעשעתי אותם... מה איכפת לי, בגיל שלהם הם בטח כבר שכחו את זה ממזמן...

אחרי שלוש שעות סיימתי להכין את הפרזנטציה... ממש במקרה פגשתי את אילן בספרייה שחיכה לאיזה סטודנט שהוא העביר לו שיעור פרטי... בשעה 12 כבר נפגשתי עם שותפיי לפרזנטציה... כל אחד הציג את החלק שלו... כבר אז הרגשתי איך ההתרגשות שלי גוברת... לזכותם של שותפיי יש לציין שהם ראו שאני קצת לחוץ בקטע הזה ועזרו לי קצת להירגע...

בשעה 2 בצהריים כשהתחיל השיעור ההתרגשות חזרה... אני הייתי השני בתור... בהתחלה קצת התבלבלתי במשפטים אבל מהר מאוד תיקנתי את עצמי ונכנסתי לעניינים... בסופו של דבר הפרזנטציה לא הייתה כזאת נוראית... לפחות לא כמו בפעם שעברה...

***

בזמן האחרון קראתי איפשהו שפלי מהRed Hot Chili Peppers ממש מבואס מזה שהדיסק החדש שלהם הופץ באינטרנט שבוע וחצי לפני שהוא יצא לשוק... אני במקומו הייתי מתבאס יותר מהעובדה שהמוסיקה שלהם ופחות מזה שהם ירוויחו טיפה פחות כסף ממה שהם ציפו... אמנם לא יצא לי לשמוע את כל הדיסק החדש (דיסק כפול - יש הרבה שירים), אבל ממה שכן שמעתי, אני יכול לומר שזה לא ממש הדיסק אליו ציפיתי כל כך הרבה זמן... יכול להיות שאחרי שאני אאזין יותר לשירים אני עוד אתחבר למוסיקה, אבל בכל מקרה, אותי הם קצת איכזבו...

עוד משהו שעיצבן אותי במה שפלי אמר היה שחברי הלהקה התבאסו בעיקר מהעובדה שהשירים שהופצו הם לא באיכות טובה ולכן אנשים לא יקבלו את החוויה אותה חברי הלהקה ציפו להעביר באמצעות הדיסקים... ואני אומר - בולשיט !!! כאילו שזה משנה להם באיזה איכות השירים שלהם נשמעים... הם פשוט דואגים לזה שהם יקבלו כמה מיליוני דולרים פחות ממה שהם רגילים... מסכנים... פשוט לרחם עליהם... הם עוד יצטרכו לעבור לטוס במטוס גולפסטרים משומש ולא חדש...

ולכל יפי הנפש - כן ! גם אני הורדתי את השירים מהאינטרנט... זה לא אומר שאני לא אקנה את הדיסק... כי את זה בכל מקרה אני אעשה...

***

פורסם ליין ההופעות של יום הסטודנט השנה של בן גוריון... טיפקס (מארחים את עלמה זק ואיזו ראפרית שאני לא מכיר) ופורטיסחרוף ביום הראשון וביום השני יופיעו מוש בן ארי, הדג נחש והשוס הגדול של הערב (קולות תופים ברקע) - פאקינג שלמה ארצי... עוד לא גיבשתי את דעתי המלאה על העסק, אבל בכל מקרה, כרטיס כבר קניתי... מקסימום, נוותר על היום השני (אז הבחור עם המגבת מופיע...). יום הסטודנט האחרון שלי !!!

***

הנה משהו שקיבלתי השבוע במייל...

לפי מה שכתוב שם - אם הצלחתם לעבור 20 שניות, אתם במצב טוב...

אני אישית הגעתי ל-23 שניות והחלטתי להפסיק...

שיהיה בהצלחה... אני מזהיר... החרא הזה מאוד ממכר...

***

 עוד יום שישי עבר עלי בלי לעשות כלום... מה יהיה איתי, הא? אני מתחיל להתייאש מעצמי... (ומהחברים שלי כמובן...)

***

הנה עוד משהו שקיבלתי במייל...

   אם אתם לא מצליחים לקרוא את הכיתוב בתמונה, התרחקו טיפה מהמסך, מתחו את עיניכם לצדדים (כמו העיניים של הסינים) וראו איזה פלא - הכיתוב יופיע בבירור...

***

ולסיום... תמונה שפשוט אי אפשר שלא לאהוב...

שיהיה המשך סופ"ש שקט ורגוע...

(ושבוע מצויין אחרי כן...)

אהה... כן, כמעט שכחתי... אותי אף פעם לא הטרידו מינית... וגם לא הטרדתי... לפחות  ככה נדמה לי... (ולמי שלא הבין את המשפט האחרון - פשוט הייתי חייב, כי בכל זאת, מדובר ב"נושא החם"...)