שבוע ארוך ומעייף ביותר עבר עליי... אמנם לא נפלו עלי קטיושות או פגזי מרגמה, ולא הייתי צריך לרדת למקלט בכל 15 דקות, אבל גם אני זכיתי להיות מושפע מהמלחמה החדשה שנחתה עלינו...

יומיים אחרי שכתבתי את הפוסט הקודם, המשפחה בצפון שינתה את דעתה והפלישה הפולנית אל בית משפחת מק'קונאן התחילה... כנראה שהעצבים של סבתא מק'קונאן לא היו חזקים כפי שהיא חשבה וביום שני בערב נחתה אצלנו החצי הנשי של נבחרת פולין... בין רשימת הנוסעים היו סבתא, דודה, בת דודה ושני ילדיה הקטנים של בת דודה שלי...

למחרת, במהלכו של מטח קטיושות במפרץ חיפה, קיבלתי טלפון בהול מאחותי שאמרה נונו מתכוון לנסוע לקריית מוצקין להביא משם את אמא שלו ואחותו ושהיא (אחותי) לא רוצה שהוא יסע לשם לבד, ובגלל זה היא ביקשה שאני אסע איתו... בלי לספר לאמא שלי (שאם הייתה שומעת על זה לפני שיצאתי בטח הייתה מטילה וטו עצבני) נסענו לצפון... ברדיו העבירו דיווחים על מטחי קטיושות נוספים אבל כשהגענו לאיזור מפרץ חיפה לא יצא לנו לשמוע שום אזעקה... הרחובות השוממים אמרו למעשה הכל... אחרי כחצי שעה של מנוחה יצאנו שוב בחזרה לדרך... 

לאורך כל הזמן מד הלחץ בבית התחיל לעלות בהדרגה... יותר מדי אנשים בבית אחד זה מתכון בטוח לבלגאן... במיוחד כשמדובר בפולנים ובמיוחד כשמדובר במשפחה שלי מהצפון... מהר מאוד העצבנות הגדולה שלהם עברה כמו אש בשדה קוצים והתשפטה גם אלינו... ראיתי איך אמא שלי החזיקה את עצמה והבליגה... היא לא מתה על זה כשהמשפחה מהצפון באה אלינו להתנחל, אבל במקרה הזה היא ידעה שאין ממש ברירה... גם אני ואחי שפחות או יותר גורשנו מחדרנו והפכנו לסנג'רים הבלגנו...

ביום חמישי בערב הצטרפו לנו חבריה הגבריים של נבחרת פולין... שלושה במספר ליתר דיוק. דוד שלי, בעלה של בת דודה שלי ובן דוד שלי בתוספת של בתה החורגת של בת דודה שלי... כך עלה מניין דיירי הבית ל-11 (ובבית השכן של אחותי עוד 4)... בשלב מסויים הייתי בטוח שמישהו כבר יצטרף לפתוח מיטה באמבטיה... בארוחות הרגשתי ממש כמו בצבא, כשהשולחן היה מלא עד אפס מקום וחלק היו צריכים לחכות לארוחה שנייה...

היום הצטרף אלינו בן דוד נוסף עם אישתו והבן שלו... בארוחת הצהריים הגענו לשיא שבועי של 22 איש... מי היה מאמין שנסראללה הוא זה שיגבש את המשפחה הזאת?!?

היום אחר הצהריים הנבחרת הפולנית החליטה לחזור הביתה... בעיקר בגלל שהבוסים שלהם בצפון דרשו את זה... נראה לי שאם זה היה תלוי בהם, הם היו נשארים פה עד שהבלגאן בצפון יסתיים... מבחינתי, הרגשתי קצת הקלה ובעסה כשהם עזבו... מצד אחד, אני עדיין דואג להם, במיוחד לחבר'ה הקטנים שבחבורה... הזמן הרב שהעברתי עם הבן החמוד של בת דודה שלי היה כל מהנה... כשהם נכנסו לאוטו הוא אפילו צעק "קונאן גם! קונאן גם !" כשהכוונה היא שהוא רוצה שגם אני אבוא איתם... במשפחה היו המומים מאיך שהוא נקשר אלי... מצד שני, העצבים של כל המשפחה שלי נהיו ממש רופפים... הלימודים של אבא שלי, אחותי ושלי נעצרו למשך שבוע והשיא לכך היה ריב ממש שטותי שלי ושל אבא שלי (שכמו כל ריב בין שני גברים טיפוסיים הסתיים אחרי שלא דיברנו אחד עם השני במשך כמה שעות...).

אז זהו... הפלישה הפולנית הסתיימה לעת עתה... אני צופה שאם הלחימה בצפון תמשך, אנחנו עוד נזכה לביקור נוסף של הנבחרת הפולנית... עד אז, נצטרך לאגור כוחות מחודשים...

***

חוץ מזה, אין לי ממש מה להוסיף... קיבלתי תוצאות בשני מבחני הבית שעשיתי... מאחד אני מרוצה ומהשני לא כל כך (המרצה ממש טבח בנו עם הציונים) אבל אני מתלבט אם שווה לי בכלל לנסות לשפר אותו...

***

ראיתי את זה אצלה... כל מה שצריך לעשות זה לעבור הרשמה קצרה, להעלות תמונות של עצמך ולראות לאיזה סלבריטאים אתה דומה והסלבריטאי שיוצא שאתה דומה לו הכי הרבה פעמים, הוא הסלבריטאי "התאום" שלך...

"הסלבריטאי התאום" שלי הוא מתיו מקונוהי... מה "הסלבריטאי התאום" שלכם?

(דרך אגב - יצא לי פעם אחת גם חיים נחמן ביאליק!!!)

***

השבוע ראיתי את שודדי הקריביים 2... הלכתי חצי רדום לסרט עם אילן. הבחור הצפין מבירת הנגב אחרי כחודשיים שלא עשה את זה והצליח לשכנע אותי ללכת איתו לראות את הסרט... ראיתי את הסרט הראשון ולא ממש התלהבתי ממנו... אפילו שקיירה נייטלי משחקת בו... בגלל זה לא היו לי ציפיות גדולות מהסרט וממש קיוויתי שלא להירדם (כי עבדתי כל היום לפני כן והייתי על סף שינה לפני שהוא התקשר אלי). אחרי שראיתי את הסרט אני חייב לציין שזה אחד הסרטים היותר משעשעים שראיתי בזמן האחרון... אמנם הוא היה קצת ארוך, אבל המשחק של ג'וני דפ היה פשוט שווה כל רגע... פשוט מצחיק בטירוף...

בקיצור - מומלץ בחום...

***

זה רק אני, או שדודו זר מפרפר נחמד הופך מיום ליום לסלבריטי ענק בזכות הטלנובלה "האלופה" ?!?

הנה תמונה של חברי מועדון המעריצים שלו...

זהו...

עכשיו אני אפרוש למיטתי אחרי כמעט שבוע שלא ראיתי אותה...

בתיקוה שהשבוע המצב בצפון ילך ויירגע ושהחבר'ה בצפון יוכלו לחזור לנהל חיים נורמאליים...

שיהיה שבוע מצויין ושקט לכולם...

שלכם,

קונאן.