הצוואר שלי תפוס...

יותר נכון, החוליה שמחברת את הצוואר שלי ואת הכתף השמאלית...

כאבי תופת!!!

ומה בסה"כ עשיתי ?!? אפילו עוד לא התחלתי את האימון... נשכבתי על הספסל הזה בשביל להרים את המשקולת המזורגגת ואפילו לא הספקתי לגעת בה וטלאק!!! הוא נתפס...

מבאס, לא?

בהתחלה עוד ניסיתי להרים את המשקולות אבל הכאבים רק גברו... החלטתי ללכת להתייעץ עם המדריך... הוא הסתכל עלי ואמר: "זה כנראה מלחץ שיש לך בזמן האחרון..." לא ידעתי שמדריכים בחדר כושר הם גם פסיכולוגים... לא הגבתי ושאלתי אותו מה עושים... אחרי שהוא הבין שאני לא רוצה לוותר על האימון הוא אמר לי להסתובב ולקח איזה ספריי שהיה על המדף שמאחוריו...

"מה זה ? זז-קל? לא נראה לי שזה מה שיעזור לי..." אמרתי לו...

"לא, זה משהו אפילו יותר טוב..." הוא אמר וריסס...

החרא הזה הקפיא לי את כל האזור שכאב... מסתבר שזה הספריי שמשתמשים בו בשביל לטפל בפגיעה ברגליים של כדורגלנים שנפצעים במהלך המשחק. אחרי דקה כבר חזרתי להתאמן, עם טיפה כאבים, אבל לא משהו קריטי...

מאז עברו כמה שעות, והכאבים רק מתחזקים...

כל כך מעיק...

תרופות סבתא? מסאז'יסטית ? מישהו/י?

***

ואחרי שהתבכיינתי פה על הצרות הגדולות שלי, נעבור לספר לכם על מה שקורה בחזית הצפונית של משפחת מק'קונאן...

אתמול בן דוד שלי התעורר משינה אחרי משמרת לילה ומצא את עצמו זרוק על הריצפה... אחת הקטיושות של אדון נסראללה נחתה ליד הבית שלו ומההדף הוא עף מהמיטה...

ואם חשבתם שזה השיא, אז אתם טועים...

היום בבוקר, במטח הגדול נחתה עוד קטיושה בעכו... הפעם על הבית של בת דודה שלי... שלושה ימים אחרי שהם חזרו מהמושב... בעלה עף מההדף על הטלוויזיה וממה שהבנתי השמיעה שלו קצת נפגעה... בת דודה שלי והתינוק במזל היו בממ"ד ולהם לא קרה כלום, אבל חלק גדול מהבית נפגע ונהרס קליל... בעיקר בגלל כדוריות הברזל המסריחות האלה... כל החדר של הילדה של בת דודה שלי נהרס לגמרי. מזל שהיא בדיוק לא הייתה בכלל בבית וכל זה נמנע ממנה...

כל המשפחה שם בעכו ממוטטים לגמרי... בוכים לנו בטלפון... חבל שלא הקשיבו לנו כבר אתמול כשניסינו לשכנע אותם לחזור אלינו למושב... מסתבר שצריך קטיושה אחת טובה שתיפול להם על הראש בשביל שהם יתעוררו ויקבלו קצת שכל...

אחרי שני ניסיונות של הימלטות שנקטעו בגלל צפירות אזעקה, לא מזמן הם צילצלו אלינו ודיווחו שהם בדרך...

אז בקיצור, הבלגן חוזר למושב...

עכשיו צריך שוב לארגן את כל הבית...  

אחחח... אם ההורים של נסראללה היו חושבים פעמיים לפני שהם נכנסו למיטה באותו יום ארור ב-31/8/60 כל זה היה נמנע מאיתנו...

***

לפני כמה חודשים מישהו נתן לי מספר טלפון ואמר לי להתקשר לשם ולבקש את אולגה...

אחרי שמחייגים ומבקשים את אולגה עונה איזה גבר ומתחיל לקלל בצורה היסטרית... לא כל כך קשה לזהות שמדובר במענה קולי וכל בן אדם עם טיפה שכל אמור לעלות על זה די מהר... טוב, אז מסתבר שיש כאלה שזה לא כזה פשוט מבחינתם, אחד מהם זה זקן גרוזיני חביב מהעיר המלאכים הדרומית שלנו (AKA קריית מלאכי):

תודה רבה ל outcast שבזכותה למדתי איך לשים את הקובץ פה בבלוג...

***

שאלה לי אליכם - מי לעזאזל הם הבלונד רדהד ולמה בוואלה מתרגשים כל כך מזה שהם מבטלים את ההופעה שלהם בארץ ?!?

***

משהו ששיעשע אותי...

זהו להפעם...

אמנם לא פוסט מרגש של יציאה מהארון הטלנובלי, אבל אין מה לעשות...

שיהיה שבוע טוב לכולם...

מי יתן ונסראללה יקבל שיתוק מוחי (לפחות איזה התקף לב קטן...)

והעיקר - שהצוואר המזורגג הזה כבר ישתחרר !!!

קונאן.