טוב,

שוב יצא לי להזניח את הבלוג... זה לא אתם... באמת!!! זה אני... פשוט אין חשק לכתוב...

עוד שבוע חלף לו...

בעצם התחיל היום חודש חדש...

וזה הולך להיות חודש סיוטי במיוחד... צריך לסיים את העבודות האחרונות שלי שדי נטשתי בזמן האחרון, דוד שלי לוקח חופש, משמע שבשבוע ההוא שהוא לא יהיה אני הולך להתעסק בכל מה שקשור למשק ולנהל אותו משמע אני הולך להיות די עסוק, משמע יהיו לי הרבה כאבי ראש... ובנוסף לכל זה, לקראת סוף החודש יש לנו חגים, מה שאומר הרבה אוכל, ארוחות משפחתיות, עצבים וכל שאר הדבר שנלווים אליהם...

***

הקטע הבא לא מיועד לקריאה ע"י ילדים מתחת לגיל 16, נשים בהריון, אנשים בעלי מחלות לב וכל מי שלא אוהב להיגעל...

ולשאר הסקרנים -  השבוע יצא לי לצפות בהמלטה ברפת... עכשיו, לפני שאתם קופצים ואומרים, "איזה מן מושבניק בלאי אתה, מה אף פעם לא ראית פרה ממליטה?!?" ההמלטה הזאת לא הייתה המלטה רגילה... הפעם הייתה המלטה בניתוח קיסרי!

רצה הגורל ונתבקשתי לסייע קצת לדוד שלי בעבודה במשק מאחר ודוד לי הגאון הצליח איכשהו לקבל בעיטה בראש מאיזו פרה שהתחרפנה והצטרך בשל כך ללכת למיון שיתפרו לו קצת את השפתיים... אחרי שסיימתי את כל מה שנתבקשתי לעשות פגשתי את הוטרינר שבא לבדוק איזו פרה שהייתה אמורה להמליט... אחרי לא מעט נסיונות כושלים הרופא החליט שהמפלצת שיש לגברת בתוך הבטן גדול מדי ולכן אין ברירה וחייבים לבצע ניתוח קיסרי... שום סרט אימה שבעולם לא יכין אותכם לדבר כזה... כמויות הדם שנשפכו שם היו כל כך גדולות שבן דוד שלי שגם הגיע לפקח ביחד איתי התרחק למרחק בטוח של 15 מטר ובא פעם בכמה דקות לראות מה קורה כשהוא טוען ש"כואבת לו הבטן"... yeh !!! right !!! אני לעומת זאת, למרות שניגעלתי כל כך מכל הסיפור, הייתי ממש מהופנט... לא כל יום יוצא לך לראות את הבפנוכו (ככה רושמים את זה?) של הפרה יוצא החוצה... בגלל שאנחנו לא היינו ממש מומחים בסיוע לוטרינר במהלך ניתוח שכזה, הגיע רפתן שכן לעזור...  מסכן... כנראה הוא לא ידע מה הוא הולך לחוות כשהתנדב לבוא לעזור... כולו התמלא דם...

אני לא אלאה יותר בתיאורים של מה שהלך שם... כי יש דברים שלפעמים כדאי לוותר עליהם...

אחרי כמעט שעתיים הוטרינר הצליח להוציא את הולד שאני קראתי לו גודזילה... עגל כזה גדול בחיים שלי לא ראיתי... מה שהכי הדהים את כולנו, זה שהוא היה חי!!! היינו בטוחים שהוא מת במהלך הניתוח...

לסיכום, היה מגעיל, מדהים, מזעזע ומרתק...

למי שדאג שאני אהפוך להיות צמחוני אחרי אירוע מכונן שכזה, אין לו ממש ממה לדאוג... שעה לאחר מכן כבר קניתי לי ולאחיי מקדונלדס...

***

הפריחה עברה לה משהו כמו יומיים-שלושה לאחר הביקור אצל הרופא...

הכדורים שהדוקטור נתן לי עבדו פרפקט...

רק מה - תופעת לוואי אחת ממש הפריעה לי...

הם כל הזמן הרדימו אותי...

ובגלל שלקחתי אותם תמיד אחרי ארוחת הצהריים, כמו שעון, כשעה לאחר מכן נפלתי למיטה... ורק שתבינו, אף פעם לא קרה לי דבר כזה... מה שעוד יותר עיצבן אותי היה שתמיד קמתי מהשינה עם כאב ראש עצבני...

עכשיו כשאני חושב על זה, בפעם הבאה שאני טס לחו"ל בטיסה ארוכה - אני משיג את הכדורים האלה... אולי סוף סוף אני אצליח להירדם בטיסה...

***

עוד שלושה ימים יש לאח שלי יומולדת 16... מי היה מאמין שהתינוק הזה כבר ילד גדול... אני זוכר כאילו זה היה אתמול את היום שהוא נולד... כזה פיצפון... בלונדיני קטן... והיום - אני כבר מסתכל אליו מלמטה... לחשוב שבעוד שנה כבר יהיה לו רישיון "להרוג" ובעוד שנתיים הוא כבר בצבא...

***

בשבת שעברה הוזמנו כל המשפוחה לעכו. היה יומולדת שנתיים לבן המלך של בת דודה שלי, אלה שהתארחו אצלנו  בזמן המלחמה... ראיתי את הבור של הקטיושה שנחתה להם ליד הבית ואת כל החורים שהכדוריות עשו להם בתוך הבית... ממש מדהים שאף אחד לא נפגע...

ליומולדת הגעתי עם אחי באיחור אופנתי של שעה וקצת... הבית היה מפוצץ, ולא היה ממש מקום לזוז... איך שנכנסתי לדירה, בת דודה שלי קלטה אותי וצעקה לבן שלה שאני הגעתי... איך שהוא קלט שאני הגעתי, הוא ממש עזב את כל הצעצועים שהוא שיחק איתם באותו הרגע, הוא רץ אליי כשהוא צועק "קונאן, קונאן!" וקפץ לי לידיים!!! כולם היו בשוק... אמא שלו מספרת שכל הזמן הוא שואל איפה אני... ולומר לכם את האמת - ממש התגעגעתי אליו... אחרי חודש שלם שהוא היה אצלנו בבית, אי אפשר שלא להתגעגע... כשסיפרתי לאחותי על זה היא אמרה שהיא בכלל לא מופתעת... היא טוענת שיש לי מגע של קסם עם ילדים... השבוע הטענה שלה עמדה במבחן המעשה כשאחותי הביאה את התינוקת של הבוסית שלה אלינו הביתה... לא עברו 5 דקות והתינוקת נדלקה עלי לגמרי... מסתבר שאני טוב עם ילדים... עכשיו נשאר לי רק למצוא מישהי שתהייה מוכנה לעשות לי ילד... מישהי מעוניינת?

***

השבוע היה טקס פרסי האמי... אני יודע שאת הרוב זה בכלל לא מעניין, אבל בתור אחד שחולה על סדרות אמריקאיות וצופה ברובן, אני לא יכול שלא להתייחס לזה... את הטקס הנחה קונאן אובראיין (מהצד האירי של המשפחה שלי...) ובתחילת הטקס הוא עשה איזה מערכון של כמה דקות שברובו היה לא רע בכלל, אז למי שלא ראה, למי שראה ופספס או למי שראה ורוצה לראות שוב, הנה הקטע:

***

עוד קטע נחמד מיוטיוב (שלשם שינוי קיבלתי במייל ולא מצאתי בעצמי...) - מוקדש לכל חולי חדרי הכושר שמבינכם:

***

לסיום, משהו חביב שמצאתי משוטט לו באינטרנט... ולדבר כזה קוראים באנגלית : Booby Trap...

טוב, יצא פוסט די ארוך, אבל בהתחשב בעובדה שלא כתבתי די הרבה זמן, אני מניח שתקבלו את זה בהבנה.

אז שיהיה חודש ספטמבר קליל לכולם...

אינשאללה הגשם כבר יגיע וניפטר מהחום המעיק הזה...

זהו להפעם...

לוטקה - תמסור איחולי אחלמה למחשב ממני...

שיהיה סופ"ש מצויין ואחריו שבוע טוב לכולם...

שלכם,

קונאן.