גשם...
לו רק היה אפשר להעלות לבלוג את הריח הטוב של האדמה הספוגה במים... אחחחחח.... פשוט ריח טוב...
ואני יודע שכבר כתבתי על גשם החודש... פשוט אני לא יכול להתעלם ממה שעושה לי טוב...
***
היום הייתי אמור לעבוד...
בסוף זה לא הסתדר והבוס אמר לי שאין צורך שאבוא...
מה שהכי מעצבן - זה שהתרגלתי כבר לקום ב-5 בבוקר... מה שאומר שאני ער כבר כמה זמן... אבל אל דאגה... אני אנצל את הזמן טוב מאוד... היום ככל הנראה אני אסיים את הסמינר השני שלי!!! אם זה אכן יקרה - אתם תראו עוד קו חוצה על רשימת המטלות שלי שנמצאת פה מצד שמאל...
***
צריך לחדש את המנוי לחדר כושר... שיט... מאיפה עכשיו אני אקריץ את הכסף... ומה שאולי יותר חשוב, האם לעשות מנוי ארוך טווח (שזול יותר) או לעשות אחד קצר מאחר ואני מתכנן לעזוב את הבית בקרוב? (אי אפשר לעשות מנוי רק לחודש...)
חתיכת דילמה, כל צעד שאני אעשה מהווה מבחינתי הצהרת כוונות שאני מפחד שלא לעמוד בה...
***
סבא שוב התחרפן בימים האחרונים...
זה מדהים, איך הוא מסוגל לצרוח וליבב כמו ילד קטן במשך שעות, להירדם לאיזה חצי שעה ולקום כמו חדש, כאילו מישהו עשה לו איתחול במוח... שלשום, ממש לפני ארוחת החג אני שומע צעקות מהסלון... אני הולך לראות מה קורה ואני רואה אותו יושב על הריצפה... לא מוכן שאף אחד ייגע בו... באתי אליו, שאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אעזור לו לקום וללכת לבית שלו... הוא הסכים... לקחתי אותו לבית שלו, שם אחרי כמה דקות של רגיעה הוא המשיך עם השטויות שלו... את אמא שלי ואת המטפלת שלו הוא קילל בלי הפסקה... ניסיתי לשכנע אותו שילך לישון, אבל הוא לא היה מוכן להקשיב. בין לבין בכל הבלגאן, שאלתי אותו אם הוא יודע בכלל מי אני... הוא ענה לי "בטח שאני יודע מי אתה, אתה בחור טוב..." בכל המצב המחורבן הזה, זה עשה לי טוב קצת בלב, שלמרות שהמוח שלו לא ממש מתפקד והוא מקלל את כולם וחושב שכולם באים לפגוע הוא עדיין זוכר שאני "לטובתו"...
אחרי שעה של שינה לאחר מכן, הוא שוב קם כמו חדש...
עצוב...
***
השבוע, התארחה אצלנו הסבתא הפולנייה שלי מעכו. זה היה שבוע לא קל... עד כמה שאני אוהב אותה, תמיד כשהיא באה אלינו איכשהו "מאזן האימה" בין כל בני המשפחה מתערער... לא יודע איך להסביר את זה... כמה קטעים של פולניות היא עשתה לנו השבוע... כמה שצוחקים על פולניות בבדיחות, לפעמים לאנשים אין מושג שהבדיחות באמת מבוססות על משהו אמיתי...
אבל לביקור של סבתא יש גם צדדים חיוביים... אחד מהם זה האהבה שלה לשידורי ספורט... רק שתבינו, אני אוהב לראות משחקי כדורגל וכדורסל בטלוויזיה, אבל אף פעם לא היה לי שותף לזה במשפחה שלי ולפעמים זה ממש ביאס אותי, כי לראות ביחד עם עוד מישהו משחקים בטלוויזיה זה ממש כיף... הפעם היה לי עם מי לראות... ורק מי שראה השבוע את המשחק של נבחרות צרפת וישראל הצעירות יבין כמה התרגשות הייתה בבית כשישראל ניצחה...
כמו תמיד, כדי לחתום את הביקור של סבתא, הגיעו חלק מקרובי המשפחה הצפוניים שלי לארוחה טובה ולקחת את הפולנייה הביתה. עשינו על האש (היה מעולה...), לקחתי את הבן של בת דודה שלי לסיבוב (ברפת, בגן השעשועים ובשדות עם הריינג'ר של בן דוד שלי) ואפילו הספקנו לראות X-men 3 ביחד... לקראת העזיבה שלהם, בן דוד שלי (שקטן ממני ב-3 חודשים) בא ביציאה מפתיעה - "שמעתי שאתה מת לעוף מפה... מה דעתך שנשכור דירה ביחד במרכז?... תחשוב על זה..."
נשמע לי מעניין... לפעמים משתלם שאחותך לא יכולה לשמור על הפה שלה...
***
אימון על יבש?
זהו להפעם,
עכשיו אני אחזור ללימודים שלי...
שיהיה שבוע מצויין לכולם...
ואינשאללה הגשם יחזור ולא רק לביקור מזדמן...
קונאן.