קודם כל אני רוצה לומר תודה לכל מי שדאג לי... אז אני חי... לא הרגו אותי, לא אנסו אותי, לא חטפו החיזבאללה, החמאס או חייזרים, לא עזבתי את הארץ ולא טסתי לטיול בחו"ל... מה שכן עבר עלי זה פסח מהגיהנום... מסתבר שגם לגוף שלי יש גבולות מסויימים, כי רק זה יכול להסביר את ההתמוטטות הפיזית שהייתה לי ב-10 הימים האחרונים... הכל התחיל יום לפני ערב ליל הסדר עם 17 שעות עבודה רצופות... כל השעון הביולוגי שלי התחרפן לגמרי מה שגרם לי לכאבי ראש, חוסר שינה, צלצולים באוזניים, איבוד תיאבון ועוד כל מיני תופעות לוואי משונות... זה לא מנע ממני ללכת מדי פעם לעבודה (לא רציתי לדפוק אף אחד בחג...) אבל לשם שינוי הלכתי רק לעבודה אחת מתוך השלוש...
היו פה ושם כמה רגעים של נחת, כשהצלחתי סוף סוף לישון לכמה שעות, אבל המקרים הללו היו ממש בודדים... בחג השני התיאבון שלי חזר וגם העובדה שהכנסתי סוף סוף קצת חמץ לגוף סייעה לי להתאושש... אתמול עשינו על האש עם המשפחה מהצפון שבאה לבקר והיה ממש נחמד...
***
לעומת זאת, למרות כל השבוע וחצי המסריח שעבר עליי, הסכום שנכנס לחשבון שלי היום בבוקר, קצת גרם לכך שהחודש האחרון לא היה סתם והמינוס שלי נעלם לו... שינוי מגמה, אני מקווה, אני ומנהלת הבנק שלי...
***
מה נסגר עם האלופה 2 ?!? איפה ורד פלדמן ?!? תוחזר דריה זליג לאלתר !!!
***
קשה באימונים - קל בקרב?
זהו להפעם,
אני יודע שזה לא ממש פוסט מעניין,
אבל רק רציתי להבהיר שהכל בסדר אצלי...
שתהיה אחלא של מימונה למי שחוגג....
ושבוע מצויין גם לאלה שלא חוגגים...
קונאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Konan Mc'konan