יש בחורה חדשה בעבודה שהצטרפה איזה 3 שבועות אחרי לעבודה... ערבייה נוצרייה...

השבוע הייתה לי משמרת ראשונה איתה... החבר'ה בעבודה לא סובלים אותה... מפחדים ממנה וטוענים שהיא "שתולה" של רמבו, הבוס הגדול... העובדה שהיא נמצאת אצלו במשרד בכל יום שיש לה משמרת, רק מאששת את ההשערות הללו... חבר'ה שמכירים אותה, טוענים שצריך להיזהר ממנה, שהיא הפילה כמה קציני משטרה על הטרדה מינית וכאלה... ואני - לא מתייחס למה שמדברים... מבחינתי, כל בן אדם הוא אחלא בן אדם עד שהוא הוכיח לי אחרת... המשמרת עברה ממש לאט... והעובדה שהייתי עפו"ץ לגמרי גרמה לכך שהיא התארכה אפילו יותר... אני חושב שזה היה בערך בשעה החמישית שהתחלתי להבין שחלק מהדברים שאמרו על הבחורה - נכונים... הבחורה לא מפסיקה לדבר... שיגעה אותי לגמרי... קדחה לי במוח, על כל דבר אפשרי... נראה לי שהיא ניסתה להרשים אותי, "לקנות את ליבי" מאחר ורוב החבר'ה לא מתייחסים אליה (יש כאלה שממש מתעלמים ממנה)... אבל מה אני אשם ?!? למה היא צריכה לזיין לי את השכל?... בשלב מסויים הבנתי שאם אני לא אתחיל ליזום אני אצא עם מיגרנה אחת עצבנית... אז שלחתי אותה לסיורים, וכשהיא חזרה אני יצאתי לכאלה... ככה עד שהסתיימה המשמרת... שלא תבינו נכון - למשמרת עם בחורה יש הרבה יתרונות, אבל כשהן מדברות כל כך הרבה, החסרונות מאפילים על היתרונות... בקיצור - אני החלטתי להימנע ממשמרות איתה לזמן הקרוב...

***

בזמן האחרון יצא לי לראות כמה דברים בעבודה שממש החליאו אותי... אני מדבר על ניצול עמדה גבוהה של המנהלים במקום בו אני עובד... אנשים מנצלים את החבר'ה שעובדים איתי, מסנג'רים אותם לכל מיני דברים ומנצלים את העובדה שאנשים לא רוצים להיראות רע בעינהם בשביל לעשות את כל הדברים שהם לא רוצים לעשות... כשהלכתי לראיון ההוא לפני חודשיים הגדרת התפקיד שלי אמרה שאני אמור להיות שם מאבטח, פתאום אני הופך גם לנהג בוס של קרוב משפחה של בעל הבית, שליח וסנג'ר לכל מי שדורש... אתמול שמעתי שהרכב של רמבו נתקע באמצע הדרך... הבן אדם החליט שלא נאה לו לשבת באוטו בשיא השרב ובגלל זה הוא קרא לאחד המאבטחים אצלנו שיבוא אליו, יתן לו את האוטו שלנו ויחכה במקומו לגרר... הוא לא חשב אפילו לרגע על זה שהוא לוקח בן אדם בן 68 (כמה שבועות מיציאה לפנסיה) ושם אותו שם לחכות בחום המגעיל הזה...

ומה שהכי נראה עצוב בעיני היה שהחבר'ה שסיפרו על זה לא הרגישו את אותה הרגשת כעס שאני הרגשתי כששמעתי את הסיפור... מבחינתם זה טבעי... הם כבר התרגלו לחרא הזה...

***

שלושה ימים... זה מה שלקח לי בשביל לסיים את "אם יש גן עדן"... האמת, זה היה יותר 8 שעות שהתפרשו על שלושה ימים, אבל זה סתם נתון שיותר שבא להדגיש עד כמה שהספר הזה שאב אותי לתוכו... על הספר שמעתי כבר לפני הרבה זמן, אבל אף פעם לא יצא לי ללכת לקנות אותו... לפני פסח אחותי הפתיעה אותי וקנתה לי אותו במתנה אחרי ששמעה שאני רוצה לקרוא אותו לפני שאני הולך לראות את הסרט "בופור"... אז כפי שאתם יודעים, בפסח לא יצא לי ממש לתפקד ומפה לשם, רק לפני שלושה ימים התפנתי סוף סוף לקרוא אותו... בקיצור - זה הספר הטוב ביותר שקראתי בשנים האחרונות... אם מישהו מכיר עוד ספרים דומים (הווי צבאי וכו'...) - שיפנה אותי אליהם...

***

יום העצבנות הזה החלטתי שאני עובד... אין לי שום תוכניות, החברים לא מדברים על שום יציאה/מסיבה/על האש, אז החלטתי פשוט לחסוך ולעשות כסף במקום (150% לא מקבלים בכל יום)... אז נלך לעבוד כשכולם ימנגלו/ירקדו/ידפקו עם פטישים וישפריצו קצף על כל העולם/יאכלו פלאפל של ארקאדי וכו' ולמחרת בבוקר אני אקום ב-13, אשטוף פנים, אצחצח שיניים ואסע לקרובים באשדוד שהזמינו אליהם ל"על האש" המשפחתי המסורתי... נאכל קצת וניסע שוב לעבודה בערב...

אחחחחחחחחחח... איזה קפיטליסט מסריח נהייתי...

***

היום אחותי באה אלי ביציאה שמישהו מהמושב רוצה להציע לי לנהל בשבילו רפת ביוון... לא יודע איך השם שלי הגיע לזה, אבל ההצעה נשמעת מפתה... מה אתם אומרים?

***

ללא מילים...

זהו להפעם,

שיהיה המשך שבוע טוב וסופ"ש מצויין לכולם,

ואם אני לא אחזור לפה עד יום העצבנות - שיהיה חג שמח...

קונאן.