אז מד העצבים שלי ירד מאז אתמול...

כנראה שמה שהייתי צריך זה שינה טובה והעובדה שהיא הגיע רק ב-6 וחצי היום בבוקר הייתה כנראה לעוכרי, אבל אין מה לעשות, העיקר שישנתי... גם התגובות שלכם שקראתי לפני השינה העלו קצת חיוכים על פרצוף התשעה באב שלי...

אז מה היה לנו אתמול?

זה התחיל כשנודע לי שרמבו, הבוס שלי, תקע לי משמרת צהריים ביום שלישי, למרות שהבהרתי לו איזה אלף פעם שבאמצע שבוע אני לא יכול להגיע למשמרות בוקר/צהריים מאחר ואין לי אוטו... זה כנראה לא עניין אותו כל כך, גם העובדה שהיום (יום שני) אני אמור לעבוד לילה, מה שאומר שאם אני צריך להגיע לעבודה למשמרת צהריים אני צריך לנסוע באוטובוסים איזה שעה וחצי, מה שמקצץ את שעות השינה שלי לארבע פלוס מינוס... גם כשדיברתי איתו על זה, הוא לא הקשיב ונתן את התגובה הסתמית "אני לא צריך ארבעה אנשים בלילה" (למרות שבסידור העבודה ביום רביעי רשומים ארבעה אנשים בלילה...). אחרי שעשיתי קצת חושבים הצעתי לו להחליף אותי עם הבחור מחברת השמירה שמסייעת לנו כשיש חורים בסידור העבודה ושאני אקח את המשמרת של יום חמישי בלילה... רמבו חשב קצת (בכל זאת, לוקח זמן עד שהתאים האפורים המועטים אצלו בראש מתחילים לעבוד...) ובסוף הסכים לזה... זה לא אידיאלי מבחינתי, כי בימי שישי בבוקר אני בד"כ עובד במשק, אבל זה עדיף לי על טרטור באוטובוסים ביום שלישי...

גם אם חשבתי שזה הדבר הכי גרוע שקרה לי אתמול אחרי כמה שעות הדבר נתגלה כלא נכון... הלכתי לביקור תקופתי (כל חצי שנה) במרפאת השיניים שלי... הפעם האחרונה שהיה לי משהו רציני בפה היה אי שם ב-2003 ואז הוצאתי חתיכת סכום... מאז דאגתי להופיע לבדיקה כל חצי שנה ובכל חצי שנה אמרו לי שהכל בסדר... אז זה מה שציפיתי שגם יהיה הפעם, אבל לרופא השיניים שם היו תוכניות משלו... כבר אחרי כמה דקות וצילום אחד הוא אמר "יש לנו הרבה עבודה"... הייתי בהלם! איך זה שבמשך 4 שנים לא היה לי כלום ופתאום אחרי חצי שנה  יש לי לעשות שני טיפולי שורש ואיזה 7 סתימות?!? משהו פה לא הגיוני! שאלתי אותו ולא היה לו הסבר לזה... הוא רק אמר (וצדק פחות או יותר) שהוא לא היה הרופא שעשה לי את הבדיקות הקודמות ולכן הוא לא יכול לומר איך הגיעו לאבחנות בעבר... עוד לפני שעשו לי את החשבון, כמה זה אמור לעלות לי, ידעתי שזה הולך להיות הרבה, הרבה מאוד וראו את זה על הפרצוף שלי... הרופא עוד ניסה לעודד אותי "אל תתבאס, קונאן! זה בסך הכל כסף!" זה מה שהוא אמר לי הבן זו#$% !!! רציתי לומר לו "כוס אמא שלך, זה הכסף שלי שנכנס לכיס שלך, לא ההיפך!!!" אבל כמובן שלא עשיתי את זה... אחרי כל החישובים של הפקידה החמודה ואחרי כל ההנחות האפשריות (היא עשתה לי עוד 15% הנחה, לא יודע למה, אולי בגלל עיניים העצובות שלי באותו הרגע...) ובסוף נתנה לי את החשבון... 6,979 בסה"כ... זהו... הלכו התוכניות לרכב בזמן הקרוב... הלכו התוכניות לעבור דירה... הכל יצטרך להדחות בכמה חודשים כי איזה רופא מעאפן לא בדק אותי כמו שצריך ובגלל ההתמכרות שלי לקולה בשנתיים האחרונות... אני מודע לזה שאני לא יכול לצאת חף מפשע מכל הסיפור הזה... בגלל זה כתבתי שאני מאוכזב בפוסט הקודם...

אחרי כל זה הייתי צריך לנסוע לעבודה ולתת עוד 12 שעות עבודה כשבכל רגע אתה רק חושב על איך שבא לך פשוט להיכנס למיטה וללכת לישון לכמה חודשים...  סססססססססססססססעמק... צריך להתחיל עכשיו את כל הטיפולים האלה... אמרתי לכם כבר כמה אני שונא ללכת לרופא שיניים?!?

***

אתמול ראיתי בחדשות משהו שהשאיר אותי פשוט בהלם טוטאלי!

מצלמות אבטחה של אחת הצמתים בארץ (נדמה לי שמדובר בצומת אזור) קלטה תאונת דרכים שבה נהג קטנוע נכנס באיזו משאית בטון, התהפך ונשכב על הכביש... מזעזע, נכון? תחשבו שוב, מה שיותר זעזע אותי הייתה העובדה שבמשך כמעט שתי דקות אנשים המשיכו לנסוע על אותו הכביש, עברו ליד נהג הקטנוע הפצוע והתעלמו ממנו לחלוטין !!! פשוט מטורף מה שנהייה פה! אנחנו תמיד מדברים עלינו כעם שמקדש את החיים, דורשים להלחם עד שמחזירים לנו גופות של חיילים, והנה, פתאום מגיע מקרה כזה של אדישות... אני לפעמים מסוגל לעצור בצדי הכביש בשביל להעיף איזה אבן גדולה או קרש שנפל על הכביש, אז רק המחשבה על זה שאנשים לא היו מסוגלים לעצור ולתת עזרה לבחור הפצוע (שמת מפצעיו יותר מאוחר) גורמת לי לבחילה... אם זה היה תלוי בי, הייתי מפעיל את חוק "השומרוני הטוב", כמו בסיינפלד, ופשוט מעניש את כל אותם הרכבים שעברו ליד רוכב הקטנוע ולא עצרו! לא יאומן...

***

זה מה שבא לי לעשות כרגע למישהו... אין אף אחד ספציפי...

אני לא אוהב לכתוב פוסטים כאלה, אבל הפעם לא הייתה לי ממש ברירה...

צריך להוציא איכשהו עצבים (עד שאני אקנה לעצמי שק אגרוף...)

עד לפעם הבאה,

(מקווה שהיא תהיה יותר חיובית)

קונאן.