בלי לשים לב, הסתיים לו עוד חודש...

בכזאת מהירות...

כנראה שממש נהנתי, כי אני עוד זוכר את סוף חודש שעבר...

מחר מתחיל חודש חדש ועל מנת לשבור את הממוצע שלי של שלושה פוסטים בחודש, החלטתי לפרסם עוד אחד...

בגדול - אין לי מה לחדש...

אני עדיין מחכה לריאיון נוסף... כנראה בגלל החגים הכל נדחה...

ערב חג סוכות היה מהמוזרים שחוויתי, בעיקר בגלל שהיינו משפחה מצומצמת לגמרי... רק ארבעה (אמא, אחות, גיס, דודה וסחבק). אחי ואבי עושים להם חיל בחו"ל (חסר להם שהם לא יביאו לי משהו... רק שלא יהיה טובלרון... כל כך נדוש מזה, לא יכול להיות).

אתמול הגחתי לתל אביב לביקור בדירה החדשה של בילי והחבר שלו אחרי שהבטחתי לו כבר לפני כמה חודשים שאני אגיע לבר אותם כשיעבור הקיץ (דברי המדוייקים היו: "כף רגלי לא תדרוך בתל אביב כל עוד יש קיץ!")... באה איתי גם טלי, מהחבר'ה שלי בצבא, ומאוחר יותר (ממש מאוחר...) הצטרפה גם כבוד מעלתה, המלכה מידורי... העברנו את הערב עם הרבה צחוקים, הרבה פלייסטיישן (ההומואים ממש פתחו לנו את התחת במשחק הזה של המכות...), הרבה בשר באדיבות אגאדיר (פעם ראשונה בחיים שלי שאכלתי משם... היה די טעים... לא ממש כשר, אבל טעים...) ופה ושם כמה ג'ויינטים (כבודו לא עישן... הפסיק ולא מתכוון לגעת בזה יותר...)

החיים שם בדירה ממש נראו לי סבבה... אפילו אין שם, במרומי הקומה הרביעית שבה הם גרים, את החום המעיק של תל אביב... גורם לי לרצות יותר לעבור כבר למרכז... להתחיל לחיות את החיים... בינתיים זה נשאר מבחינתי על סטדביי, רק אחרי שאני אסיים את כל תהליך המיון הזה שאני נמצא בתוכו לעבודה ההיא ואני אדע מה אני הולך לעשות עם עצמי, אני אדע יותר מתי אני עובר לשם...

עד אז, אני במושב...

(לא כזה רע, אבל נגמר לי כבר האוויר... צריך קצת חופש...)

זהו זה...

שיהיה שבוע טוב לכולם...

ושמחת תורה שמח לכולם...