לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


האקדמיה מאחוריי, החיים מלפני... נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה...
Avatarכינוי:  Konan Mc'konan

בן: 44

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מצעד העשור


איך המוסיקה התדרדרה, הא?
איזה הבדלי רמות בין שנות ה-90 לבין העשור הראשון של שנות ה-2000!
ביום שבת מהצהריים עד הערב עשו "שידור חוזר" של מצעד העשור של שנות ה-90. היה פשוט תענוג להאזין! איזה ייצוג הולם לכל הלהקות האהובות עלי... נירוונה, מטאליקה, אואזיס, R.E.M, רובים ושושנים, הפפרז, רדיוהד, אירוסמית', סאונדגארדן, פרל-ג'אם, הפוג'יז, יו-2 ואפילו קווין... איזו מוסיקה מדהימה! נכון שבין לבין השתחלו שם גם הספייס גירלז, אקווה, בריטני וכו', אבל אפשר לומר שהם יוצאי דופן שאינם מעידים על הכלל... פשוט הייתה מוסיקה טובה (במיוחד אחרי שנות ה-80 האומללות).
והנה, אוטוטו מגיע מצעד העשור הראשון של שנות ה-2000 וכשעברתי על הרשימה של 500 המועמדים למצעד שהעמידה ועדת הפלייליסט של גלגל"צ פשוט נהייה לי עצוב... איזה הבדלי רמות! כמעט ואין שירי רוק, הכל, אם לא הרוב אלה שירי MTV זולים, כאלה שבמצעד הקודם הביאו לבריטני ספירס בקושי את המקום ה-24 (שלפי דעתי גם לא הגיע לה...). התפלגות השירים הולכת ככה: 30% היפ-הופ/מוסיקה שחורה, 30% פופ אמריקאן איידול סטייל, 20% שירים "מאגניבים" כאלה שגלגל"צ דחפו לפלייליסט לאורך השנים, 15% שירי רוק ועוד 5% של שאר ירקות ונספחים לענייני שקשוקה... אבל אני לא מאשים את גלגל"צ... אני חושב שהאשם העיקרי זה סיימון קאוול, הבריטי המעצבן ביותר עלי אדמות שהביא לנו את כל תוכניות הריאליטי המעצבנות האלה שפשוט גמרו על ענף המוסיקה בעולם. אני קורא לזה "האיידוליזציה" של המוסיקה העולמית... המצדדים בתוכניות הללו יטענו שככה מתגלים יותר אמנים חדשים בשוק והקהל נחשף אל יותר ויותר אמנים, אבל אני לא מקבל את זה... הרי חלק מלהיות אמן זה הסבל שעובר האמן והדרך הארוכה שלוקחת לו להגיע לטופ, בעזרת עצמו, המילים שלו, הלחן שלו ובעצם האומנות שלו... במקום זה, קם לו דור הקרייאוקי, אלה שלמעשה צוברים את התהילה שלהם על גבם של טובים מהם ועל גבי השירים שלהם שבחלקם עברו שבעה מדורי גיהנום בשביל שהשירים שלהם יושמעו ברדיו (אני לא מדבר על הפקות אלבומים או יציאה למסע הופעות שזה בכלל נחשב ללוקסוס אמיתי). התופעה הזאת אפילו גרמה ללהקות לשנות את המוסיקה שלהם על מנת להתאים עצמם לשוק החדש... קחו למשל את שלושת האלבומים של הרד הוט צ'ילי פפרז שיצאו בשנות ה-2000. קליפורניקיישן הראשון קיבל ייצוג הולם במצעד העשור של שנות ה-2000, ובצדק יש לומר... שירים כמו קליפורניקיישן, סקאר טישיו ורואד טריפין (אין לי כוח לכתוב באנגלית) הם המשך ישיר לאלבומים הקודמים של הפפרז שיצאו בשנות ה-90... ולעומת זאת האלבום שיצא לאחר מכן, by the way, כבר היווה סוג של שינוי בתפיסה ובקונספט - ולכן השירים הופכים פחות פאנק-רוק ויותר פאנק-פופ... באלבום השלישי שלהם בעשור הנוכחי, stadium arcadium (ואני לא מחשיב את האוסף שהם הוציאו בין לבין) השירים בכלל הפכו לשירי פופ מעצבנים, כאלה שבכלל לא מזכירים את השירים של שנות ה-90 מאלבום המופת, blood sugar sex magic... והם לא היחידים, גם למיוז יצא אלבום כזה (הלפני אחרון) וגם יו-2 די נפלו...
אז מה אני אומר פה בעצם - שלמרות שהצבעתי למצעד הנוכחי ונתתי את השירים שלי, אני ממש מתלבט אם להאזין למצעד ביום חמישי... אני פשוט לא רוצה להתאכזב... נראה לי שעדיף לשמוע שוב את המצעד של שנות ה-90 וזהו... כי על איכות אסור להתפשר, לא?

אלה השירים שאני בחרתי מתוך האופציות שניתנו לי ע"י ועדת הפלייליסט של גלגל"צ: (הסדר הוא אקראי בלבד)
Drive - Incubus
Fallin' - Alicia Keys
Beautifull Day - U2
Californication - Red Hot Chili Peppers
In The End - Linkin' Park
Stan - Eminem
Lonely Day - System Of A Down
Supergirl - Reamonn
Unintended - Muse
We Come 1 - Faithless
לא לשכוח שאני בחרתי פה שירים מהמבחר שניתן לי ע"י החבר'ה מגלגל"צ... ובכוונה לא בחרתי עוד שירים של הפפרז, ומיוז, כי רציתי שיהיה מגוון...

ומה איתכם? מה העשירייה שלכם? 
נכתב על ידי Konan Mc'konan , 28/12/2009 22:59   בקטגוריות שירים, ביקורת, שחרור קיטור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הופ הופ טרללה...


חשבתי לכתוב על פוסט מיוחד ליומולדת, אבל כשאני חושב על זה, אין לי יותר מדי מה לכתוב... לא על מה שהיה ולא על מה שאני רוצה שיהיה... בכל יום הולדת אנשים עסוקים בלעשות לעצמם חשבון נפש, לסכם את מה שהם עשו או לא עשו וקובעים לעצמם מטרות לשנה הקרובה...

אני לא אעשה את זה...

סתם מייאש...

בסה"כ זה עוד יום שמסמל את העובדה שהצלחתי לשרוד עוד שנה בעולם המטורף הזה...

אז אחרי שברברתי פה סתם, אני אלך קצת לפנק את עצמי ולהינות ממה שנשאר מהיום הזה...

שיהיה יום מצויין לכולם...

 

***

ואיך אפשר בלי ברי ביום שכזה...

נכתב על ידי Konan Mc'konan , 3/12/2006 11:58   בקטגוריות יומולדת, שירים  
74 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Bad Day


Bad Day - Daniel Powter

Where is the moment we needed the most 
You kick up the leaves and the magic is lost 
They tell me your blue skies fade to grey 
They tell me your passion's gone away 
And I don't need no carryin' on 

You stand in the line just to hit a new low 
You're faking a smile with the coffee to go 
You tell me your life's been way off line 
You're falling to pieces everytime 
And I don't need no carryin' on 

Cause you had a bad day 
You're taking one down 
You sing a sad song just to turn it around 
You say you don't know 
You tell me don't lie 
You work at a smile and you go for a ride 
You had a bad day 
The camera don't lie 
You're coming back down and you really don't mind 
You had a bad day 
You had a bad day 

Well you need a blue sky holiday 
The point is they laugh at what you say 
And I don't need no carryin' on 

You had a bad day 
You're taking one down 
You sing a sad song just to turn it around 
You say you don't know 
You tell me don't lie 
You work at a smile and you go for a ride 
You had a bad day 
The camera don't lie 
You're coming back down and you really don't mind 
You had a bad day 

(Oh.. Holiday..) 

Sometimes the system goes on the blink 
And the whole thing turns out wrong 
You might not make it back and you know 
That you could be well oh that strong 
And I'm not wrong 

So where is the passion when you need it the most 
Oh you and I 
You kick up the leaves and the magic is lost 

Cause you had a bad day 
You're taking one down 
You sing a sad song just to turn it around 
You say you don't know 
You tell me don't lie 
You work at a smile and you go for a ride 
You had a bad day 
You've seen what you like 
And how does it feel for one more time 
You had a bad day 
You had a bad day

זה בערך מה שעבר עלי היום...
היום התחיל דווקא בסדר... יקיצה טבעית אחרי שבוע מטורף מחוסר שינה. אחרי כמה דקות התחלתי להרגיש את הגרון שלי. בכל יום הוא נותן 
יותר ויותר סימנים של מחלה או דלקת גרון מעצבנת...
חצי שעה אחרי שקמתי, כשקורי השינה היו עדיין טריים, הפלאפון שלי צלצל. מספר חסום... מי זה כבר יכול להיות ? בלית ברירה עניתי. 
בצד השני הייתה הבחורה מאגף כוח אדם של החברה שהלכתי לראיון עבודה אצלה לפני כשבועיים. המילים שנאמרו היו פשוטות וחדות, "מצטערים,
אבל אתה לא תמשיך איתנו הלאה..." - לא שהיו לי אשליות שקיבלתי את העבודה, אבל בכל זאת, התזמון שלהם לא יכל להיות יותר גרוע...
בצהריים חזרה אלי העייפות... נשכבתי על הספה בסלון ופשוט הייתי תשוש לגמרי. פיזית ומנטלית. זה לא קורה לי הרבה... פשוט יצאה לי כל
הרוח מהמפרשים אחרי הטלפון ההוא... בכלל - לא סיפרתי עדיין להורים שלי על זה... לא התאים לי לראות את הפרצופים שלהם שמשלבים מבטי
אכזבה וכעס (לא עלי... אבל בכל זאת...).
אחר הצהריים המצב קצת השתפר. החלטתי לנסוע למשחק הדרבי הגדול של תל אביב. שלוש שנים בערך עברו מאז שהלכתי למשחק כדורגל. 
הרבה אנשים ירימו גבה וישאלו - מה לך ולכדורגל, מה יש לך לחפש שם, בסה"כ 22 פרימיטיבים שרצים אחרי כדור וכו', אבל לי זה לא ממש משנה.
רק מי שהלך למשחק כדורגל עם הרבה קהל יודע כמה אנרגיות אפשר לקבל במשחק כזה... להיכנס לאווירה, לצעוק, לעודד, לקלל, לשרוק, לשיר
ובסוף עוד קצת לקלל... בקיצור, נסעתי עם אחי למשחק. דווקא מצאנו חניה מעולה וליד איצטדיון בלומפילד פגשנו את זאביק שחיכה לנו עם הכרטיסים.
לאיצטדיון נכנסנו לא לפני שאחד השוטרים חמומי המוח, שבדקו כל אוהד בכניסה, התחיל לקלל אותי רק בגלל שחיכיתי לאחי שהיה בבדיקה הבטחונית. 
הבן זו#$%$# התחיל לדחוף אותי ואני לא נשארתי חייב ודחפתי בחזרה... למזלי, בדיוק אחי הגיע וכמה שוטרים תפסו את השוטר האידיוט ואנחנו נכנסנו
לאיצטדיון. המשחק עצמו היה המשך ישיר ליום העלוב הזה שעבר עליי... הפועל שיחקו כאילו היום תשעה באב, חטפו שני שערים והפסידו... לראות את
הקבוצה שלך מפסידה זה די מבאס... לראות אותה מפסידה בדרבי, זה כבר הרבה מעבר לביאוס... זה כבר תסכול... 
במשחק המזורגג הזה  גם הלך לי כמעט לגמרי הקול וקשה לי לדבר... איך אומרים - צרות באות בצרורות...
בקיצור - חרא של יום... 

למרות היום המסריח הזה, אני חייב להסתכל עליו ולראות את הדברים החיוביים שבו. נתחיל עם זה שקיבלתי מתנה מהזוג הטרי כאות הוקרה על
כל המאמצים שהשקעתי בארגון החתונה/חינה/שבת חתן שלהם... קנו לי צורב דיוידי ו-300 ש"ח בתלושי קניה בסטימצקי. ככה זאת אחותי - תמיד
לארג'ית בקטעים האלה... וממש שלא ביקשתי כלום...
בנוסף, הנבחרת שלנו בכדורסל, הספורט שאני יותר אוהב, ניצחה היום את אחת הנבחרות ביבשת, נבחרת ספרד, ועלתה שלב באליפות אירופה.
לרבים מכם זה יראה טיפשי, אבל דברים כאלה ממש משמחים אותי... רק חבל שלא ראיתי אותו בלייב...

כבר חמישה ימים שלא הלכתי לחדר כושר... אני ממש כועס על עצמי...

ככה אני מרגיש...

נכתב על ידי Konan Mc'konan , 19/9/2005 00:37   בקטגוריות שירים  
109 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
25,319
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKonan Mc'konan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Konan Mc'konan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)