בשעה טובה ומוצלחת קיבלתי את הציון המיוחל של הסמינר האחרון שלי! 92, לא פחות ולא יותר... היה שווה לחכות... אפילו עקפתי בציון את טוני שזה אירוע נדיר לכשלעצמו, מאחר ומדובר באחד הגאונים של מחלקה... מיותר לציין שאתמול חיוך גדול נסוב על פניי...
למרות הצינון החריף התחלתי כבר אתמול במהלכים הבירוקרטים לסגירת התואר... נסעתי במיוחד בשביל זה לבירת הנגב וחתמתי על כמה טפסים אצל מזכירת המחלקה... ההרגשה הייתה די מוזרה, עוד לא עיכלתי שזהו! סיימתי בעצם את התואר המזורגג הזה!
הבירוקרטיה לא הסתיימה אתמול, כי הייתי צריך לחתום על טפסים גם במחלקה המשנית שלי, אבל שם המזכירות נסגרה יותר מוקדם... היום כבר הספקתי לדבר שם עם אחת המזכירות והיא אמרה לי שאני יכול להוריד את הטופס מהאתר של מחלקה ולשלוח להם אותו בפקס. אז שלחתי... אני רק מקווה שזה יגיע בזמן בלי עיכובים מיותרים לפקולטה למדעי הרוח והחברה ושעד סוף החודש כל הבלגאן הזה יסתיים... נשאר עוד שבוע ואי אפשר לדעת מה יכול לקרות במהלך שבוע (טפסים יכולים ללכת לאיבוד... כבר היו דברים מעולם...)
אחרי הביקור החפוז במזכירות, נפגשתי עם ז'וז'ה, שהמשיך לתואר שני ושלא ראיתי בערך כמה חודשים טובים... גם היה בחו"ל וגם בכל פעם שהגעתי לאוניברסיטה הוא בדיוק לא היה באזור... הבחור הסתדר עם איזה ג'וב במחלקה... מספר שהחיים הם לא פיקניק בתואר שני ושלפעמים הוא מתבאס מזה שהוא המשיך... גם העובדה שגם אני וגם אדל וטוני לא המשכנו לתואר שני במחלקה (טוני המשיך, אבל במחלקה השנייה שלו) גורמת לכך שנורא משעמם לו באוניברסיטה...
גרם לי לחשוב פעמיים על להמשיך לתואר שני מתישהו... עכשיו אני כבר לא יודע אם זה יקרה בשנים הקרובות, אם בכלל...
אחרי כמה סיגריות (של ז'וז'ה, אני לא מעשן כשהשמש זורחת...) קפצתי לבקר את אילן, שגם אותו לא ראיתי איזה חודשיים... הפרעתי לו ללמוד לאיזה בוחן, אבל לא נראה לי שזה ממש הפריע לו... סיפר לי שהוא יוצא במקביל עם 3 בחורות... איך לעזאזל הוא מצליח לעשות את זה ?!? מסתבר שברגע שבחורות שומעות ממנו שהוא לומד שנה רביעית הנדסת חשמל, העיניים שלהן נדלקות בערך כמו שהעיניים של שימי תבורי נפתחות על הבוקר... האמת, להגנתו של אילן יאמר שיש לו גם לא מעט צ'ארם...
אילן סיפר לי גם שהוא שמע ש-incubus מגיעים במרץ להופעה בישראל! אם זה באמת יצא לפועל - אני אהיה שם... כמעט בטוח... מי עוד מצטרף? (אני בטח רק אצטרך להשיג סלולרי של אורנג' או משהו כזה)
***
nobody's watching מסכמים 10 עונות של הסידרה חברים בדקה וחצי:
***
הקטע הבא מוקדש לסוכריות ולכל שאר חובבי התוכנית הישרדות. בקטע הזה ישנה תחרות שובר שיוויון בין שתי בחורות על העלייה לשלב הפיינל פור של התוכנית. אחרי 38 ימים הן צריכות לדעת איך מדליקים אש... במציאות הן לא היו שורדות יותר מדי זמן... (אזהרה, למי שעוד לא ראה את הפרק המדובר ושמתכנן לראות אותו - לא להפעיל...)
וזה מה שנקרא - "הצתה מאוחרת"
***
עם חברים כמו שלו - מי צריך אויבים?
***
זהו להפעם...
שיהיה סופ"ש בריא ומצויין לכולם...
והמשך חג חנוכה שמח...
קונאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Konan Mc'konan
