|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
וואו, כמה זמן לא הייתי פה...
ומסתבר שהרבה זמן, כי אפילו חלון העריכה השתנה לגמרי...
אז מה חדש אצלי ?
מצב רפואי מעולה...
מצב פיננסי לא משהו...
מצב אהבה - גורנישט...
מצב העבודה - בקאנטים...
מצב נפשי - ככה ככה...
המצב הפיננסי של ההורים שלי בזמן האחרון לא מזהיר... כבר כמה זמן שאני מממן
את אחי הקטן (חייל תפרן שמעשן יותר מדי...) ולאחרונה אני גם עוזר להם לא
מעט בכל מיני תשלומים... אין לי מושג איך הם הגיעו למצב הזה, אבל אין מה
לעשות... המצב הזה גם העלה בי את הרעיון לעזוב את המושב... הסיבה העיקרית
לכך שהם יוכלו למכור את הקרוואן המפואר שלי ולסדר את עצמם פיננסית... אני
מאמין שאני אסתדר עם זה כלכלית, אבל אני חייב בשביל כך שותף. המועמד הרציני
העיקרי הוא בן דוד שלי מעכו. כמעט בן גילי (קטן ממני ב-3 חודשים) וממה
ששמעתי עליו, הוא די חייב לעזוב את הצפון... המצב הנפשי שלו התדרדר מאז
שאביו נפטר בקיץ וריחוק מהבית אולי יעזור לו. כבר דיברנו על זה בעבר, אבל
לא עשינו עם זה כלום... אם זה ייצא לפועל, אני מאמין שאנחנו נעבור למרכז
כשהאופציות העיקריות הן גבעתיים, רמת גן או דרום תל אביב.
די מבאס אותי לעזוב את המושב... קודם כל - ההבדל בין לגור במושב לבין לגור
בעיר הוא תהומי... גרתי כבר בעיר ככה שאני יודע מה זה... לכל צד יש פלוסים
ומינוסים, אבל בסופו של דבר, מושבניק יישאר מושבניק ואני תמיד אעדיף את
המושב על העיר. שנית כל - המרחק שלי מהאחיינית שלי יהיה גדול מדי...
בשנתיים האחרונות היא סוג של קרן אור בחיים שלי... לא משנה כמה מבואס או
עצוב אני אהיה, אם אני אראה את החיוך שלה לכמה שניות, זה ימלא אצלי מצברים
ליום שלם... פשוט מדהימה. אני יודע שזה גם ישפיע עליה, כי אחרי ההורים שלה,
אני יודע שאני אחד האנשים היותר חשובים לה בחיים... רק המחשבה על זה מבאסת
אותי... גם השגרה שהצלחתי לייצב לעצמי פה תהרס... למשל ההליכה לחדר כושר.
עזבו את זה שעשיתי מנוי ארוך טווח, אני לא יודע אם אחרי כל התשלומים
הכרוכים באחזקת דירה, יהיה לי מספיק כסף לממן חדר כושר, שזה חלק חשוב לי
כרגע בחיים.
מצד שני, מעבר למרכז אולי ישפר לי את החיים בצורות אחרות... בפאן החברתי במיוחד ואולי פאן המקצועי... אולי נמצא עבודה יותר רצינית...
הרבה שיקולים יש לי, לכאן או לכאן... אבל בכל מקרה, אני חייב לדבר עם בן דוד שלי קודם...
מבחינת העבודה אין יותר מדי חדש. תיכננתי ללכת לבוס ולדבר איתו על שדרוג
בתפקיד או מעבר לתפקיד אחר, כזה שיכניס לי יותר כסף ושיותר יאתגר אותי.
בינתיים עצרתי את התוכניות כי יכול להיות שאבא שלי מצא איזה דרך להכניס
אותי לגוף ממשלתי מסויים שתמיד חשבתי ללכת אליו... אם זה לא יילך, אני אלך
לבוס. אם גם שם לא יילך, לא יהיה מנוס מלחפש מקום עבודה חדש. המצב הנוכחי
לא מקובל עליי.
חבר טוב שלי מהעבודה מתחתן בשבוע הבא. אני ממש שמח בשבילו. הבחור בן 36 יום
אחרי החתונה שלו ובשנה האחרונה לקחתי על עצמי את אחריות לגרום לו להתחתן
כבר, אחרי 6 שנות חברות עם בת זוגתו. מסתבר שהלחץ הצליח והבחור הציע
נישואין לבחורה במהלך הקיץ האחרון. על החתונה משום מה הוא שמר בסוד כאילו
מדובר בסודות הגרעין הישראלי ורק לפני שבוע וחצי בערך הצלחתי להוציא ממנו
את זה, כמה ימים לפני שהוא חילק את ההזמנות... יש לי הרגשה שהוא הכניס אותה
להריון, אבל את זה רק העתיד יאמר... בכל מקרה, אני ממש מאושר בשבילו והולך
להיות שמח ביום חמישי הבא. בנוסף אליו, התבשרתי השבוע ששני חברים נוספים
שלי מתחתנים ביוני 2011. אחד שעבד איתי פעם ואחד שהיה איתי בצבא. ואני
שואל, מתי אני אגיע לזה?
מעצר בית של קיציס ופרידמן קורע אותי... הרבה לא פוליטיקלי קורקט, מזכיר את
הימים הטובים שלהם מפעם... בעיקר פרידמן שארץ נהדרת ממש עצרה אותו מבחינה
קריאטיבית לפי דעתי... אז נכון שזה עדיין מאותו בית יוצר, אבל התוכן שונה
לגמרי... מומלץ בחום, במיוחד אחרי כמה דרינקים או שאכטות של חומר טוב, אבל
גם אם אתם סחים כמוני, אתם תהנו, אני מבטיח...
בזמן האחרון התחלתי לצייץ בטוויטר... קצת כמו פה רק בקצר יותר... מי יודע, אולי אני אשים פה פעם קישור...
זהו, אני נכנס עכשיו להתקלח, צריך להתכונן לעבודה...
עוד שבוע אוטוטו מסתיים...
בזמן האחרון הזמן עובר לי די מהר... גם לכם?
ומה נסגר עם החום הזה?!? אוטוטו נובמבר, לא?
שיהיה אחלה של סופ"ש למי שעוד נשאר לקרוא פה,
קונאן.
| |
שונא להיות מצונן בקיץ...
סופ"ש לא קל עבר עליי...
זה התחיל באזכרה של דוד שלי שנפטר לפני חודש...
נסענו לעכו והיה שם פשוט חם בטירוף... כל המעבר הזה מהחום למזגן לחום ולמזגן עשה את שלו ואתמול כבר התחלתי להרגיש את העקצוצים בגרון... זה לא מנע ממני לנסוע לעבודה, מה שלא תרם למצב הרוח... היום כבר הצינון התפשט לאף והשלים את המשימה. קונאן מנוזל! צינון בקיץ זה הסיוט האוקסימורוני הכי מעצבן שיכול להיות, לפחות מבחינתי... אדון מרפי יושב לו שם בצד ונקרע מצחוק, גברת אירוניה גם מחזיקה את הבטן ורק אני סובל... שתיתי כבר איזה עשר כוסות תה היום ומי שמכיר אותי יודע שאני בכלל לא איש של שתייה חמה... במיוחד לא בקיץ. איזה סרט רע... ומה הכי גרוע בכל הסיפור? שאני יודע שזאת רק ההתחלה...
היום קיבלתי עוד רפורט... הזמנה שלישית לחתונה לשבוע של ה- 8-15/8. הראשונה ביום ראשון של אחות של גיסי (שזה סוג של משפחה ואין לי אפשרות שלא ללכת אליה), השנייה ביום רביעי של בחור מהעבודה (שבמקרה גם הבן של הבוס שלי, מה שאומר שגם לשם אני חייב ללכת) והשלישית יום למחרת, חתונה של בן של מישהו מהעבודה של (שלא הלכתי לחתונה הקודמת של הבת שלו, ככה שלא נעים להבריז שוב...) מה שאומר שפחות או יותר בחודש הבא אני לא ממש עובד בשביל להרוויח כסף, אלא לממן את הבופה ואת הבר הפתוח של החבר'ה הנ"ל... וזה רק הסיפתח... ידוע לי על עוד כמה חתונות/בריתות/בר מיצוות פוטנציאליות לתקופה הקרובה. לא סתם רוב האזרחים במדינה מקבלים את דמי ההבראה שלהם במשכורת של חודש יולי. זה לא באמת להבראה שלך, יותר בכיוון של הבראת החתן X והכלה Y בירח דבש שלהם בתאילנד. וכאן עולה השאלה - מתי כבר לי ישלמו על ההבראה?!?
האחיינית שלי חזרה לעצמה... חזרה לחייך כמו פעם, לצחוק, לשחק, לשיר... פשוט תענוג... שרק ישאר ככה המצב.
בספטמבר יש לאח שלי יומולדת 20. ואין לי מושג מה לקנות לו. חשבתי על ערכת פוקר כזאת משודרגת, כי הוא די נכנס לזה בזמן האחרון ואפילו ניכס לעצמו את ערכת הפוקר הפשוטה שלי... אמא שלי שמעה על הרעיון וטוענת שהיא מפחדת שהוא יכנס לזה יותר מדי... אין לי שום רעיון אחר... הצעות? מישהו?
תגידו, איך זה יצא שיש רק יעד אחד של נופשונים בארץ הזאת?!? כמה פעמים כבר אפשר לנסוע לאילת?!? למה אנשים מזוכיסטים אוהבים ללכת למקום שרק ניצלים בו, רצים ממזגן למזגן ועוד משלמים על כל דבר הון תועפות?!?
אני השנה החלטתי לאל נסוע עם החבר'ה מהעבודה לנופשון השנתי באילת... הרי גבות הורמו לעברי, לא מעט פרצופים כועסים מבין החבר'ה הטובים, אבל השנה החלטתי לחסוך את הכסף... גם ככה המצב הפיננסי שלי לאחרונה לא משהו בכלל, אבל הסיבה האמיתית היא שאני פשוט לא מסמפט את העיר הזאת... הייתי מעדיף אפילו לנפוש בקלאנסווה מאשר שם... ושאף אחד מהמתחכמים לא יגיד פה, "מה עם חו"ל?" או משהו בסגנון... כבר אמרתי, אין לי כסף!
אני חייב למצוא כבר עבודה אחרת... נמאס לי כבר לתרץ את העובדה שאני אקדמאי מבוזבז... החלטה חדשה - עד גיל 31, אני חייב למצוא משהו אחר!!! סומך עליכם שתציקו לי בנושא.
עד כאן להפעם.
בהצלחה להפועל ולבן סהר,
שיהיה לבריאות לכולם,
קונאן.
| |
ימי הקיץ החמים
מתי מגיע כבר החורף?!?
נמאס מהחום הזה...
האמת, בסביבות השעה 7 ורבע מתחילה בריזה אדירה אצלנו במושב, ככה שלטייל בשדות הפתוחים שווה לסבול את שאר שעות החום המטורפות האלה, אבל אני לא יודע עד כמה זמן זה יחזיק מעמד מבחינתי, אני איש של חורף, ככה זה תמיד היה וככה זה תמיד יהיה... איך אומרים החבר'ה: נמר לא יחליף את חבורבורותיו...
אתמול הייתה לי שיחת טלפון קשה עם בן דוד שלי. השבוע יש אזכרה של 30 יום למות דודי (אבא שלו) ודיברנו ביננו על המצב ואיך מסתדרים המשפוחה ובאמצע הוא התחיל לבכות ולא ידעתי מה לומר לו... מילא אם הייתי עומד לידו, הייתי יכול לחבק, לעטוף... אבל מה עושים במצב כזה בטלפון, מה כבר אפשר לומר שלא ישמע כאילו נלקח מספר הקלישאות הגדול? עצוב לי עליו... ההבדל בגיל ביננו עומד על 3 חודשים בלבד. תמיד היינו החברים הכי טובים במשפחה, אבל עדיין לא ידעתי מה לומר לו. אמרתי לו שאחרי שהמצב ירגע קצת, הוא צריך לבוא להתאוורר קצת במושב. הוא פעם עשה את זה ונהנה (ביננו, מי לא נהנה לגור במושב?) אבל עכשיו המצב שונה. הוא אומר שהוא לא יכול להשאיר את דודה שלי לבד... אני מבין אותו מצד אחד, אבל מצד שני אני חושב שמתישהו הוא יצטרך להבין שהוא צריך גם לחשוב על עצמו. יש לו שני אחים גדולים שיכולים גם הם יותר לתרום, אבל לך תגיד את זה לבן אדם, ועוד אחד שנמצא באבל...
חזרתי אתמול לעבודה אחרי שלושה שבועות של חופש.
היה חופש טוב, מונדיאל וכאלה אבל בסופו של דבר, די השתעממתי. האחיינית שלי חזרה לעצמה רק בסוף החופש ככה שהמצב בבית היה די מתוח ולא הכי נעים...
ככה שהחזרה לעבודה לא הייתה הכי מבאסת בעולם... כל מי שראה אותי בעבודה התנהג כאילו חזר הדוד שלו מאמריקה אחרי 30 שנה... כולה שלושה שבועות... אפילו שאני לא הכי סובל את העבודה שלי, היה טוב לחזור, לראות את החבר'ה, לשמוע רכילויות וסתם להעביר צחוקים...
גם קפצתי לביקור אצל הבעלים של החבר'ה (AKA הבוס הגדול). אחרי שעברתי את הניתוח, כנראה מישהו סיפר לו על זה או משהו כזה, כי הוא אישית התקשר אליי ושאל לשלומי... רק שתבינו, הבן אדם מולטי מיליונר, חבר במועדון החברים של נוחי דנקנר, יש לו איזה עשרות חברות על הראש מלבד החברה שלנו, אבל הוא עדיין מוצא את הזמן לשאול לשלומם של העובדים שלו... הדבר ממש ריגש אותי... גם נתן לי תחושת עידוד לכך שאם הבוס מכיר אותי מספיק טוב, כדי שאני אוכל ללכת אליו בבוא הזמן לבקש שדרוג בתפקיד, הוא גם יידע מי אני...
לפני הניתוח הכנתי לי מלא סדרות, סרטים וספרים (היה שבוע הספר ומלא מבצעים) על מנת להעביר איתם את הזמן, אבלמשום מה כמעט ולא נגעתי בהם... יכול להיות שזה סמפטום מהניתוח או משהו כזה, פשוט לא התחשק לי...
מה שכן, ראיתי המון טלוויזיה...
אז על מה אני ממליץ?
קודם כל נתחיל עם סידרה קצרה ביותר (6 פרקים) שאין לי מושג אם תחזור לעונה שניה, אבל אותי היא שעשעה... מדובר בסידרה "עברייני על" שמשודרת/שודרה בYES. באנגלית נדמה לי שקוראים לה MISFITS או משהו כזה. בקיצור, מדובר בחבורה של צעירים עבריינים באנגליה שמקבלים כוחות על במהלך עבודות שירות שהם מבצעים... הגירסא הבריטית ל"גיבורים", רק בצורה משעשעת. הכי קורע אותי שם זה השחקן רוברט שינן, לפי דעתי הוא יהיה אחד הכוכבים הבאים באנגליה...
סידרה נוספת שראיתי זאת "הבטן הרכה". נדמה לי שהיא גם משודרת בYES, אבל אני אישית הורדתי את הפרקים מהאינטרנט (UNDERBELLY בלועזית). הסופראנוס האוסרלי, רק שהפעם מדובר בסידרה שמספרת סיפור אמיתי לגמרי ולא פרי דמיונם של כמה תסריטאים משועממים. ומי שחובב סדרות אוסטרליות (קרוב רחוק, בנות מקלאוד, שכנים שכנים וכו') יהנה לפגוש כל מיני שחקנים מוכרים מן העבר. מסתבר שגם בתעשיית הטלוויזיה האוסטרלית, כמו התעשייה הישראלית, אותם שחקנים משחקים באותן הסדרות... אבל לי זה לא איכפת... בתוך שלושה ימים סיימתי את העונה הראשונה...
בעת ביקוריי אצל ההורים יצא לי לראות איזו סידרה שמשודרת בHOT ושמה בישראל הוא TLV, סוג של ריאליטי (סוג של ריאליטי בגלל שזה יותר נראה לי יותר מדי מבויים בשביל להיות ריאליטי נטו) על 4 צעירים שמנסים את מזלם בעיר הגדולה תל אביב בתחום הבידור. כל אחד מהחבר'ה (3 בנות ובן) מקבלים דירה משודרגת במרכז תל אביב (רחוב ריינס אם אני לא טועה) ומקבלים גם "ראיונות עבודה" במקומות עבודה הקשורים בתעשייה (פנאי פלוס, ערוץ הספורט, רדיו 103FM ומשרד יחסי ציבור כלשהו) כשכמובן כולם בסופו של דבר עוברים את הראיונות ומתחילים לעבוד... כמו שאמרתי, זה נראה מאוד מבויים, אבל לי זה לא משנה... העביר לי טוב את הזמן...
ואיך אפשר בלי הישרדות... יאללה, שיעיפו את הדן מנו הזה?!? אם הם לא עושים את זה בפרק הבא, הם החבורה הכי פאתטית שנראתה אי פעם במשחק... במיוחד אחרי שהעיפו את מרינה... מילא את אנגלנדר, אבל למה את מרינה?!? כמה שסימפטתי את מעיין (בגלל המראה שלה, פשוט בחורה כובשת...) היא פשוט מבלבלת בשכל... אם אני הייתי תקוע איתה על אי בודד נראה לי שהייתי מתחרפן אם בכל בוקר היא הייתה מתחילה לשיר לי את שיר הבוקר שלה... רק שבשבקין וגולד לא יעופו... הכי מצחיקים בשבט... כל קטע עדות שלהם קורע אותי מצחוק...
טוב, עד כאן להפעם...
מיקה, ביקשת אז לא חיכיתי עוד חצי שנה עד לפוסט הבא...
שיהיה שבוע מצוין לכולם.
עד לפעם הבאה, אִילָה לִיקָה....
קונאן.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Konan Mc'konan