בתור אחד שדי מכור לכל מה שקשור לקולנוע, אני לא יכול שלא לראות את התוכנית סטודיו למשחק בערוץ 8. התוכנית בה המנהל של בית הספר למשחק בניו יורק מראיין שחקני קולנוע ובמאים מפורסמים ובין היתר שואל אותם על הסרטים שלהם ועל החיים שלהם שהשפיעו על הדרך בה בחרו. בסוף כל תוכנית ישנו שאלון של 10 שאלות אותו חיבר אדם בשם ברנאר פיבו וכל משתתף בתוכנית עונה על אותן השאלות. גם אני רוצה לענות עליו...
מהי המילה האהובה עלייך ביותר? אחלא... (אין מילה יותר חיובית מהמילה הזאת)
מהי המילה השנואה עלייך ביותר? מצטער/ת... (כי ככה מתחיל כל משפט שלא רצית לשמוע...)
מהו הצליל האהוב עלייך ביותר? הפסססססססס כשנפתח בקבוק של קולה... (כי ככה זה כשאתה מכור לזה...)
מהו הצליל השנוא עלייך ביותר? כשמישהו מצפצף בכביש סתם... (אז למדתם לצפצף ! יופי... עכשיו תפסיקו !!!)
מהי הקללה האהובה עלייך ביותר? בן זנונים. (פעם אחת שמעתי את דוד שלי מקלל ככה מישהו והתאהבתי בזה. נותן לקללה מעין ארומה מיוחדת...)
באיזה מקצוע היית רוצה לעסוק ? במאי קולנוע (כי סרטים זאת התמכרות נוספת שלי...)
באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק בשום פנים ואופן? מורה. (זה פשוט לא שווה את המאמץ.)
מה מדליק אותך? בחורות עם עיניים כחולות ושיער שחור. (כי בלונדיניות לא עושות לי את זה...)
מה לא מדליק אותך? התנשאות (במיוחד כשאין לאנשים שום צידוק לכך...)
אם גן עדן קיים, מה היית רוצה שאלוהים יגיד לך ברגע שתגיע לשם? "אההה... בסוף שלחו אותך לפה ?..."
אתמול פספסתי את ההתחלה של משחק מכור... וכשכבר העברתי לערוץ 2, כל העולם ואישתו החליטו להגיע לסלון ולהפריע לי לשמוע מה יש לשליין, אלפי ועינב גלילי לומר. אז ויתרתי וזיפזפתי בערוצים. לא נורא - נראה את זה אח"כ בvod (תודה לך קרולינה יקרה). הסרטים בערוצי הסרטים היו מעפנים לגמרי.
בין ערוץ 8 לבין ערוץ AXN נעצרתי בערוץ הBBC פריים. משהו משך אותי לשם... ראיתי משהו על ניו זילנד... מסתבר שזאת מעין תוכנית שמוצאת אנשים שעומדים להגר מאנגליה למקומות אחרים בעולם ולהתחיל חיים חדשים, עוזרת להם להתמקם ובודקת אם המשפחה מחליטה אחרי חודש להישאר או לחזור לאנגליה.
במקרה, בפרק ששודר אתמול היתה משפחה שהחליטה לעבור לניו זילנד... מאחר ואחד החלומות שלי זה לעבור לניו זילנד ולחיות שם, החלטתי לראות איזה תהליך הם עוברים... מסתבר שזה לא כזה פשוט. למזלי, נקודה שתשחק לטובתי, אם וכאשר אני אני ארצה באמת לעבור לשם, היא שיהיה לי תואר ביד. בלי תואר אקדמאי, קשה לקבל ויזה. צריך גם שיהיה לך ביד לפחות 70,000 שקל, הניו זילנדים דואגים שתוכל להתקיים עד שתמצא עבודה ושתהיה לך הכנסה מסודרת. המשפחה ההיא הצליחה לקבל ויזת עסקים. השקיעו כסף וקנו זיכיון לניידת ניקיון מכוניות. סוג של סטארטאפ בעיני הניו זילנדים...
כנראה שגם אני אצטרך למצוא סטארטאפ כזה... בינתיים, הרעיון היחיד שעולה לי לראש זה להקים חווה-באקפקר (אכסניה) באיזור הקטלינס. איזור יחסית נקי מאכסניות. עכשיו רק נשאר, לסיים את התואר, להשיג את הכסף ולהתחיל להריץ עניינים. וכל זה כמובן אחרי שנמצא דרך להסביר את זה להורים...
המשפחה ההיא, דרך אגב, החליטה בסופו של דבר להישאר... מבין אותם... אי אפשר להגיע לניו זילנד ולעזוב מרצון...
כל החופש הגדול בשעה 12 וחצי בצהרי היום עבר פה ברחוב האוטו-גלידה. כל יום, בדיוק על הדקה.
הקטע המוזר הוא שהוא ממשיך לעשות זאת גם עכשיו, אחרי שהתחילה שנת הלימודים...
מה הוא לא מבין ?!? אין פה ילדים במושב לפחות עד שעה 1 בצהריים !
עצם זה שאף אחד לא קונה אצלו גלידה כשהוא נוסע פה בשעה הזאת לא גרם לו לחשוב קצת ?!?
פורנו באינטרנט - דוגי סטייל...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Konan Mc'konan
