אני פשוט מרגישה שהעולם הזה גדול עלי. לעשות כסף זה לא בשבילי. לעבוד זה לא בשבילי.
הרשו לי להציג את עצמי, אני דגיג קטן, חמוד וצבעוני ששוחה בחשש בעולם הזה. בשביל להיות מאושר בעולם אתה צריך להיות כריש אמיתי. לעלות לראש הפרמידה ולא לחיות כמו עבד בעבודה סזיפית כל חייך.
מתה להתפטר, אין לי כוח כבר. ברור שלא הולך לי בעבודה החדשה... אין בי טיפת פשן להצליח. אין בי שום תשוקה לעבוד שם. הדבר היחיד שמניע אותי לשם זה הכסף היחסית טוב, זו באמת העבודה הכי טובה שאני יכולה להשיג כרגע, אבל באמת שאין בי קמצוץ להט להגיע לשם.
מרגישה שמציתי את העבודות חסרות ההשכלה האלה. מצד שני, אני חייבת לתת פוש ולהצליח שם ולבנות את עצמי כי אחרת הכרישים הגדולים יוכלו אותי במקומות שכן יהיה לי להט להיות בהם (ברגע שאני אגלה מה הם בכלל).
אני חייבת לזכור שהחיים הם מסע ולא לתת לנפילות לשתק אותי.