כמה אקנא באותן נערות להורים משפיעים, אשר חפצות בתחום מסויים וזורקות מילה לאבוש ואימוש וחיש מהר נפתחת בפניהן הדלת והן חיות את תשוקותיהן. ואילו אני מנסה ועד שכבר נתקלתי באיזשהם קשרים רופפים למקום שאני רוצה בעזרת אימי, לה ולי אין שום יכולת הבנה כיצד לנצל אותם. הדרך שלי יותר קשה, יותר בודדה. לא רק שההורים שלי די יוזלס בלעזור לי בחיים האלה , בנוסף תלויה עלי משקולת הקשיים החברתיים הזאת שמקשה עלי להתפתח בתחום הבין אישי. אבל אני מתאמצת, תאמינו לי שאני מתאמצת. ואני לא ארים ידיים עד שאגיע למקום שטוב לי בו. אין מה להפסיק בחיים האלה. אני מעדיפה כישלון מפואר מחלומות במגירה. אני מעדיפה להיות מבואסת תקופה מזה שלא הצלחתי משהו מאשר להרגיש שהחמצתי הזדמנות. אני מעדיפה שיצחקו עלי וימתחו ביקורת על חיי מאשר ללכת בדרך הסלולה והמשעממת.
דווקא עכשיו אני מבינה כמה חסר לי קשר עם ההורים. חסר לי המבוגר האחראי בעל הניסיון שידע לתת לי כיוון מסויים. לפחות אני יודעת שאני אעריך כל דבר שהשגתי בחיים והפירות שאקצור יהיו טעימים יותר מכל פרי שאחרים יוכלו.