אני לא חשבתי שאתגעגע לזה. מעולם לא רציתי לחזור לאיזשהי תקופה בחיי, אבל עלו בי הגעגועים לתקופה בילדות שאיכשהו היה לי טוב בה, יחסית לילדות שלי. היינו חברות הכי טובות והיינו ישנות אחת אצל השניה בקביעות. היינו מדברות כל הלילה, מציירות קומיקסים ביחד וממציאות המצאות. הכל מלווה בתחושת חמימות ביתית וכיפית כזאת. היינו בהמון חוגים ביחד והרגשתי שאין בן אדם בעולם שמבין אותי כמו שהיא מבינה אותי. כל פעם שהיינו מתוודאות על משהו אחת לשניה מישהי צעקה "גם אני!" בהתרגשות. איזה כיף היה לגלות שאת לא היחידה בעולם. היינו הולכות ביחד לקנות "בן אנד ג'רי" במכולת ומזמינות פיצה על ימין ועל שמאל. היינו צוחקות בלי הפסקה. זאת הייתה תקופה ממש יפה. לא אשכח את מסורת יום כיפור שהינו קונות המון חטיפים ומשכירות בחנויות דיוידי המון סרטים מצחיקים. היה כיף. אני ממש מתגעגעת אליה.
הכי כואב זה לראות את האנשים שאתה אוהב ממשיכים הלאה בחייהם בלי למצמץ ולתהות איפה אתה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Calvin