| 4/2012
גיבוב, אגב אורחה
- כמה זמן לא הייתי כאן? מלא.
- הייתי עסוק, במלא דברים. עדיין עסוק. אבל זה רק תרוץ. דן אריאלי (לא רציונלי אבל לא נורא)
מסביר, בזווית מסוימת, את עניין המוטיבציה. העניין הוא שאנשים צריכים לחוש שפעולתם
משמעותית באיזשהו מובן, קטן ככל שיהיה. הדבר הכי נורא הוא שעבודתך לא זוכה
להתייחסות. התעלמות, אי תגובה, או חיסול פיזי של תוצרי העבודה מול עיני הנבחנים
בניסויים שהוא ערך, הביאו לצניחה חדה במוטיבציה של הנבדקים, וכתוצאה גם בתפוקה
שלהם. תוצאות חד משמעיות ומובהקות, גם כשנקודת הפתיחה הייתה של התלהבות גדולה ותגמול
חומרי נאה ומובטח.
- חמקמק מאוד עניין המשמעות. עד לא מזמן חשבתי שאנחנו יצרניה. אני עדיין
חושב כך, אבל לא משוכנע בבלעדיות. כלומר, משמעות נמצאת לא רק במחשבה אלא גם
בפעולה, והפעולה צריכה לה כתובת של אחר. האחר חייב להיות שם ככליא משמעות. אחרת מה
– כמה אפשר לזעוק לשמיים?
- אני יושב כעת בבר ירושלמי נאה. בר? אולי בשעות הלילה. בשעות הבוקר זהו
בית קפה, בצהרים מסעדה, כל אחד יכול למצוא בו פינה. אני יושב כאן כדי לעבוד, לעשות
משימה. לתרגל תצפית. אבל הכל רדום, ואני מנצל את ההזדמנות לדברים אחרים. ללמוד בע"פ
קצת טקסט להפקה הקרובה, לקרוא, לכתוב איזה פוסט משמים. להעביר זמן עד הצהרים,
בתקווה שיתעורר כאן, ואוכל להפיק משהו מהתרגיל. אם לא – אלך מחר לקופת חולים.
חולים יש תמיד, וחלקם בטוח שש לחלוק עם האחרים את צרותיהם.
- אגב קופת חולים – הדוקטור פקד: ספורט! "כל יום?" שאלתי.
"רק בימים שאתה רוצה להיות בריא", הוא השיב. נו, זה לא שאני סובל
מדלילות העצם או מכרס משתפלת, אבל בכל זאת. מתקדמים בגיל. איפה אני אכניס שעה כל
יום? ובעיקר מה? אני הוגה לי בתכנית: יומיים הליכה, יומיים חדר כושר, יומיים איזה
משחק (אולי טניס, אולי פינג-פונג), ויום מנוחה. ההגות הזו מעייפת, והימים עוברים.
לבינתיים אני מתמקד בסקס.
- אגב דן אריאלי וסקס, הוא מראה כיצד אתרי ההיכרויות נכשלים כשלון מחפיר
המגיע כדי כשל שוק של ממש. מחקר שערך חשף את הנתונים הבאים: משתמשי אתרי ההכרויות
נמצאים באתרים שש וחצי שעות שבועיות בממוצע, ומקיימים דייט אחד בשבוע בממוצע. לא
דווח איזה אחוז מהדייטים מבשילים לכדי משהו מעבר לכוס קפה מפוהקת. בהנחה שדייט
ראשון הוא תנאי הכרחי לקציר התוצרת שהאתרים משווקים, מדובר ביחס עלות-תועלת נורא.
באיזה תחום נוסף הייתם מוכנים להשקיע שש שעות חיפוש כדי להגיע לפגישה עיוורת בת
שעה? הייתם מחכים בקופת חולים שש שעות לרופא? משהו באתרים לא נכון, כפי שכולנו
יודעים.
- יש לו גם השערה מה לא נכון שם, אבל משעמם אותי לדבר על זה.
- חשבתי: לפתוח אתר הכרויות פרטי. אתר המיועד להכיר רק לי. חשבתי על
פורמט לאתר, ועל דרכים לקידומו. אחר כך חשבתי על האפשרות להקים כמה אתרי מראה, אבל
מראה מעוותת. לשווק בכל אחד מהם מישהו או מישהי אחרת. אולי אמיתיים אולי
פיקטיביים. לראות ככה מה מושך, מה עובד ומה לא. משחק כזה. אנחנו חייבים לקחת את
החיים יותר בקלות.
- היום הראשון באפריל. איך אומרים בעברית, הראשון באפריל או האחד
באפריל? אני משוכנע שהייתי צריך לדעת זאת לבחינת הבגרות בלשון, אבל איך אפשר לעזאזל
לזכור את זה? בכל מקרה, חלף החורף. שוב פסח. הזמן טס. זה טוב אני מניח, מעיד על
חיים מלאים. זה רע, אני מניח, מה כבר הספקתי? הדברים שלא עשיתי רבים מאלו שכן. יש
בי מלא אנרגיות. זה טוב. עוד רגע אתנפל בשקיקה על עבודה חדשה. אולי אשתתף באיזה
מיזם תיאטרוני. עוד רגע אכתוב סוף-סוף את מצע המפלגה שלא קיימת ואנו כה זקוקים לה.
מפלגת הפשטות והאמת. עוד רגע תיגש אלי היא, שתהיה כמו דאגני טאגרט (אני יודע שזו
פיקציה, אבל מה אכפת לי).
- לבינתיים אתחיל, כנראה, לקחת ריטלין. זה מצחיק אותי מאוד, ההמלצה הזו,
אבל לא אכפת לי בכלל לעשות נסיונות על עצמי. זה מסקרן. הנוירולוגית חושדת שאני ADD, ואני די משוכנע שאין לזה בסיס. אבל אם זה
יעזור לי לזכור דברים –למה לא?
- הייתי פה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
