זיקוק

כתב היד שלי הולך ונהרס. מעולם לא היה הוא פאר היצירה, אבל הצורה בה העט נגרר על הניר בזמן האחרון היא באמת מתחת לכל ביקורת. האותיות כולן מחוברות ומשוטחות להינף אחד. ה"ת" הפכה לקו אופקי יחיד. ה"ש" היא לא יותר מרבע מעגל המתרומם מנקודתו התחתונה במגמת מחוגי השעון. ה"פ" היא תמונת מראה של ה"ש". "מ" היא אלכסון או וי של מבחן. זוועה.

אני מרגישה את הקושי גם בשרירים. היד שהיתה רוקדת בחופשיות - צפודה. העט משדר תחושה של כתיבה על נייר זכוכית. חמור מזה, קצב הכתיבה אינו מספק. אני מרגישה שהכתיבה נתקעת.

זה תמוה, כי מיומנות היד שלי הולכת ומשתפרת ככל שהדברים נוגעים בציור ובפיסול.

אני גם מקלידה הרבה יותר מהר על המחשב.  

אולי אני צריכה לחזור לכתיבת טיוטות על נייר. אני מפחדת שהשחתת כתב היד היא שיקוף של של השחתה עמוקה יותר. בסופו של דבר, היש משהו מזוהה יותר עם האדם מאשר כתב ידו?