בית הכסא הוא מקום נפלא. בנוסף לתענוגות הגוף שהוא מספק, אוצרות חבויים בו. נוטים אנשים לקחת עמם אל בית הכסא דברים מדברים שונים, בזויים לרוב על פי קנקנם, ומהותיים על פי תוכנם. כך הזדמנתי לי אל בית כבוד אתמול, ולאחר עלעול בחמוקיה של אחת, מאיה בוסקילה, מעדתי על פנינה נדירה - ספרון שכריכתו בין צהוב לכתום, עזה ומפתה, והתוכן - הוי התוכן! הנה ההבטחה המוטבעת על השער הקדמי:

ובשער האחורי פיתויים נוספים:

וכל הדעת הזו, והרבה יותר מכך, מוסברת בקפידה ומלווה באיורים מאירי עיניים! וכך, בין שינון הטכניקה לקפיצה מושלמת מראש בניין למכולת אשפה, ועיון עמוק בצעדים שיש לנקוט אם המצנח מסרב להפתח, חשבתי עליכם. על המקרים הקיצוניים שבשערכם, ועל המזור שיש באפשרותי לספק. ובכן, ערב חורבן הבית ייתכן שאוכל להיות לנוחם. כיתבו לי על האימה הצפויה, ואדפדף בספרון. טובי המומחים כתבוהו, והדיסקליימר שבפתחו אינו יותר מכיסוי ישבן.