שטיפת פה.

לאכול אותם.

לפני כמה שנים כל החיות נעלמו.
התעוררנו בוקר אחד והן פשוט כבר לא היו שם. הן אפילו לא השאירו לנו פתק, או אמרו שלום. מעולם לא הבנו בדיוק לאן הן נעלמו.
התגעגענו אליהן.
חלק מאיתנו חשבו שהעולם הגיע לקצו, אבל זה לא קרה. פשוט לא היו יותר חיות. לא חתולים ולא ארנבים, לא כלבים ולא לווייתנים, לא דגים בים, לא ציפורים בשמים.
נותרנו לבד.
לא ידענו מה לעשות.
הסתובבנו אבודים במשך זמן מה, ואז מישהו ציין שהעובדה שאין לנו חיות איננה סיבה לשינוי חיינו. אין סיבה לשנות את הרגלי האכילה שלנו או להפסיק לבדוק מוצרים שעלולים לגרום לנו נזק.
אחרי הכול, עוד יש לנו תינוקות.
תינוקות אינם מדברים. הם בקושי זזים. תינוק אינו יצור רציונאלי, חושב.
עשינו תינוקות.
והשתמשנו בהם.
כמה מהם אכלנו. בשר תינוקות הוא רך ועסיסי.
פשטנו את עורם וקישטנו בו את גופנו. עור תינוקות הוא רך ונעים.
בכמה מהם ערכנו ניסויים.
הדבקנו את עיניהם פקוחות, וטפטפנו לתוכן שמפו וחומרי כביסה, טיפה אחר טיפה.
צילקנו אותם וצרבנו אותם. שרפנו אותם. קשרנו אותם ושתלנו אלקטרודות במוחם. הרכבנו, והקפאנו, והקרנו.
התינוקות נשמו את העשן שלנו, ובעורקיהם זרמו התרופות והסמים שלנו, עד שהפסיקו לנשום או עד שדמם פסק מלזרום.
זה היה קשה, כמובן, אבל הכרחי.
איש לא יכול להכחיש זאת.
לאחר שהחיות נעלמו, מה יכולנו לעשות?
היו אנשים שהתלוננו, כמובן. אבל תמיד יש כאלה.
והכול חזר לשגרה.
עד ש...
אתמול, כל התינוקות נעלמו.
אנחנו לא יודעים להיכן. אפילו לא ראינו אותם מסתלקים.
אנחנו לא יודעים מה נעשה בלעדיהם.
אבל אנחנו כבר נחשוב על משהו. בני אדם הם גזע חכם. זה הדבר שהופך אותנו נעלים על החיות ועל התינוקות.
אנחנו כבר נחשוב על משהו.

- ניל גיימן

P.S. I'll admit I'm no vegeterian, but I don't buy leather products, I don't support animal testing, or any type of cruelty towards animals. And above all, I'm absolutely against raising animals for slaughter.