הרגשתי כמת

כשהזמנו לך מונית

אז לא יכלתי לספר

עוד, זרקתי הכל הצידה

קיוויתי לטוב

אך כעת - את המת.

תחזרי לפה,

תזמיני לי מונית,

אין לי יותר

שיחות יוצאות.

אני מרגישה ששוב חזרתי אחורה.

אני רוצה לכתוב את מה שאני מרגישה ומוצאת את עצמי חוזרת על עצמי.

"אני לא מבינה מה עובר עלי יותר..."

זאת באמת רגרסיה אם אני חוזרת לבקר שוב באותו המקום שכבר הייתי בו? או שככה נראה געגוע?

הכתב שלי נהיה כל-כך מכוער מרוב שאני לא כותבת מספיק. פיזית ומטאפורית.

ואני לא אומרת שזה בהכרח "רע" שקשה להבין אותי,

אני רק אומרת שיהיה ממש קשה לעזור לי ככה...