"החיים יגרמו לך כאב ביוזמתם הם. האחריות המוטלת עליך היא ליצור אושר"

נפרדנו, בגללי. דיי טוב לי עם זה . מקווה שגם לו.

כנראה לא אהבתי אותו * באמת * . 

אבל הוא בן אדם מקסים.מקסים.מקסים. והלוואי ויהיה לו רק טוב, 

מגיעה לו אחת שתאהב אותו כמו שהוא מסוגל לאהוב.

אני שונאת שקר. שונאת את התחושה הלא נעימה הזאת שחודרת לעצמות.

שונאת להתלבש באלפי שכבות. שונאת לרעוד.

שונאת להדליק את המזגן ולחכות עד שיתחמם.

שונאת את הכאב בקצות האצבעות במקלחת שקורה בגלל הקור של הרגליים היחפות יחד עם החום של האמבטיה.

שונאת להקליד,לסמס בחורף - כשצריך להוציא את הידיים מהכיסים.

שונאת שאנשים עם ידיים קרות נוגעים בי.

שונאת את הקור הזה, בשיעור,בכיתה. כשלא נעים לשבת על הכיסא כי הוא קפוא , המוח עוד שנייה קופא מרוב שעמום וגם בהפסקה אין איפה לשבת כי הכול רטוב.

שונאת את הכוויה הזו בלשון, מהשוקו או המרק החם. 

שונאת את החושך הזה שיורד על העיר מוקדם,משליט עייפות ודכאון. 

שונאת את זה שאף פעם אי אפשר לקבוע תוכניות לעניינים בחוץ - כי שום דבר לא תלוי בנו אלא רק במזג האוויר המקולל.

שמצידי יעבירו את כל העננים מעל הכינרת שתגמר הבצורת יחד עם החורף.

רק שלא יהיה פה קר כ"כ!!!

קיץ.. הו... קיץ. 

אני אוהבת להרגיש אותך, 

כשאתה נוגע בי. 

החיבוק שלך, הליטוף שלך. גורם לי להרגיש הכי מיוחדת בעולם.

אני אוהבת את המבטים שאתה תוקע בי , ואוהבת להקשיב לנשימות שלך. 

אוהבת שאתה יורד עליי ואני עלייך , ואנחנו ממשיכים בלצחוק אחד על השני. 

אוהבת להסתכל עלייך מחייך , כי החיוך שלי עולה ישר . 

אוהבת את מי שאני כשאני איתך.

אבל זה חסר סיכוי ,

זה פשוט לעולם לא יחזור.