עמוק בפנים
את יודעת שמשהו לא בסדר
שאת לא בסדר
אבל בכל זאת
את ממשיכה לשחק את ההצגה שלך
חיוך מזויף וצחוק מאולץ
שומעים שזה לא אמיתי
מעבירים אלייך מבט מודאג
ואת מחייכת ומסבירה שאת בסדר
שאת צריכה רק קצת זמן, את יודעת שזה שקר
שגם הזמן לא ירפא את העבר
אבל זה קנה אותם
כל יום שעובר המסכה נסדקת
וחיוך מכאיב אפילו יותר
אבל ההצגה חייבת להימשך
את מרגישה את הכאב בבטן
בועט בך, אוכל אותך וגדל בתוכך
ומבחוץ הכל נראה כה שלוו
איך הם יכלו לדעת שזה מה שקורה
הסתרת את הרגשות בתוך מסגרת מזכוכית
לא רצית לתת לאף אחד לעבור להציץ
את שוכבת ומתקפלת לכדור
כל כך כואב לך לנשום
אבל את חייבת להמשיך
את מנסה לחפש מטרה
את הסיבה בשביל מה
אבל הכאב דוחק אותך לפינה
את לא רוצה יותר
את מבקשת רחמים
אם לא מעצמך
אז מאלוהים
מבקשת שיפסיק הכאב
בוכה בשביל ההוכחה
אבל אין שום מענה לתפילותיך
הכאב מכה בך שוב
ואת לא מסוגלת לחייך יותר
אנשים מביטים בך
רואים שמשהו לא קשורה
אבל את ממלמלת משהו על זמן
ובמבט עקום אחד הם מסובבים את ראשם
זה בטח לא משהו רציני הם חושבים לעצמם
את לא יכולה יותר
זה פשוט יותר מדי
את חייבת להפסיק את הכאב הזה כבר
'דיי' את רוצה לצרוח לשמיים
אבל גם הם ריקים
בדיוק כמוך
עוד ועוד ימים עוברים
ואת כבר שחכת את הסיבה לכאבך
אבל הכאב נשאר, קבוע ומקובע בתוכך
ניסית כבר הכל
להטביע אותו בדמעותיך
להסתיר אותו במסכות
אך דבר לא עזר הכאב עדין נשאר
אנשים כבר נואשים
תוהיים במבטים מושפלים
איפה נעלמה הילדה עם החיוכים
הם לא יודעים שזאת רק המסכה
שעל פניך נשחקת
שמעולם לא הייתה ילדה שמחה ומחייכת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: