ההחמצה/ יאיר לפיד

הם לא יגיעו לקונצרט הגדול של האהבה

למרות שהם למדו את כל המילים והצלילים מקסטות שחוקות

שהתגלגלו שוב ושוב בטייפים עייפים.

כשהאורות יידלקו, והלהקה תעלה לבמה

הם לא יהיו שם להדליק נרות לבנים.

הם לא יגידו "אני אוהב אותך"

למרות ששוב ושוב תרגלו את המילים והטון,

בחסיון הלילה, במקלחת הצבאית מול הראי המלוכלך

מבזבזים את הרגעים שנשארו להם לישון.

הם לא יסעו לטיול אל המדבר והרוח

התקליט הבא של פוליקר עבורם לעולם לא יולחן,

"מאה שנות בדידות" יישאר פתוח

הם לא ידחו למועד ב' כבר שום מבחן.

לובשים את מדי האבן

עומדים תמיד בדום

המחלקה תעבור לנוח

היא לא הולכת לשום מקום

כשהם מתים

אנחנו זוכרים את מי שהם היו

אבל הכאב האמיתי

הוא בגלל מי שכבר לא יהיו,

לא ייוולד להם אף פעם שום ילד

ולא ילמד ללכת ובעיקר לא ליפול

הם לא יודיעו שיגיעו ולא יודיעו שלא

ואל תשאירו להם שום דבר לאכול.

הם כבר לא ישקרו שהכל בסדר,

הכסף מספיק, ולא צריך כלום.

 מכל הגדוד רק הם לא יחזירו ציוד

ואל תדאגי אמא, הם לא ילכו לאיבוד...

הם לא ילמדו. לא באוניברסיטה, לא בישיבה

ולא בפקולטה של החיים

למרות שכל-כך הרבה דברים עוד יש להם לדעת,

בעיקר על עצמם...

אנחנו זוכרים את מי שהם היו

אבל הכאב האמיתי

הוא בגלל מי שכבר לא יהיו.

אני מתגעגעת קטן..

אתם תשבו ואני אספר :

http://www.youtube.com/watch?v=MY8nyKDTMl4

אחרי הרבה זמן, חזרתי כי התגעגעתי לכתוב לך.. 

אמירי, אני הולכת להתגייס עוד מעט..

ואני שמחה, למדתי לאוהב בחזרה ואני לא יכולה להגיד שהגעגועים נרגעו.. הם לא

אבל כשקראתי בחזרה את כל מה שכתבתי התרגשתי בשביל עצמי, שהצלחתי בכמה חודשים לצאת מזה

לא להתרסק כל פעם כשאני שומעת 'אמיר' או 'צבא', לחזור לצאת יותר עם חברות שלי.. להחזיר את התמונות שלנו יחד לחדר

עם עוד תמונת אחרות, בשביל ללמוד לחחיות עם זה..

זה פוסט של אופטמיות..

וטוב עכשיו בערך!

וחזרתי לכתוב לך, שתדע.. איפה שלא תהיה שאני בסדר והגעתי למסקנה שאולי גם אתה.. 

אז נכון שאני עדיין במנהג הזה שכל יום חמישי אני חוזרת לקבר שלך.. אבל זה טוב זה מחזק..וזה כואב יחד

העברתי גם בסוף חודש שעבר את כל התמונות שלנו לאלבומים וראיתי את הדיסקים שלנו:)

הטיולים שעשינו :) הכל, הינו באמת מאושרים ושמחתי לראות את זה

אני בטוחה שיהיו עוד נפילות של געגוע, כמו שקרה לא מעט גם בזמן האחרון.. אבל השלמתי עם זה שזה בסדר.. שמותר לי להתגעגע אלייך♥

היית שלי, ונישארת שלי!

אני עדיין אוהבת אותך אמירי :) באמת..

אבל צריך להמשיך, תמיד♥

בנימה זו, תודה לכל מי שענה שראה והתרגש..הוא היה מדהים ונשאר כזה!

תודה לכם שתמכתם:)