(שורה זו הובאה לנו משירה האדיר של להקת "כוורת" - "שיר הטמבל").
בכל מקרה - היום תרמתי דם בפעם הראשונה בחיי, ורק רציתי להגיד שאני מרגישה ממש טוב עם עצמי.
מאז שהייתי קטנה ההורים שלי לימדו אותי שחשוב לתרום דם, בעיקר אחרי שאח שלי נולד חולה ונזקק להרבה מאוד מנות דם. אבל אני, בהיותי אני עם רגישות יתר וסף כאב ששואף לאפס, מפחדת ממחטים באופן הזוי, בהתחשב בעובדה שאין לי בעייה להכאיב לעצמי. יש לי בעיה רק כשאחרים גורמים לכאב.
החזקתי לאמא את היד חזק חזק ועצמתי עיניים כדי לא לבכות (וחזרתי לעצמי בראש על המילים "סטיבי צ'אבי סטיבי צ'אבי סטיבי צ'אבי סטיבי צ'אבי") ותרמתי דם כמו ילדה גדולה ^^
ועכשיו אני מרגישה נחמד וכיף לי כי אני יודעת שעשיתי משהו טוב.
וסתם לסיום - שיר הטמבל. כי אתם חייבים להכיר אותו, הוא מדהים.
מפקדים, הורים, מורים, בוסים - תמיד יש מישהו שיש לו מה להגיד לנו. מה את מרגישה כלפי בעלי סמכות? זאת שאלה מאוד מורכבת שאי אפשר לענות עליה בקצרה, אבל כעיקרון אני מאמינה שאם למישהו יש סמכות צריך להקשיב לו. אני לא תמיד עושה את זה, אבל זה מה שאני חושבת.
האם את מעדיפה לשתוק ולעשות מאשר להתעמת? זה תלוי במקרה עצמו. אני צריכה לפתח יותר את הצד של "לשתוק ולעשות" אבל לרוב אני פשוט רבה עם כל העולם עד שאני משיגה את מה שאני רוצה.
מה היו המחשבות שלך כששתקת? שאני שונאת את זה ואני רוצה להרביץ למישהו.
את מעדיפה לעשות משהו בניגוד לרצונך כדי לרצות אחרים? זה תלוי מי זה "אחרים".
איך מרדת בבעל סמכות? אממ... לא יודעת? לא עשיתי מה שביקשו ממני?
מה הייתה התחושה שלך כשמרדת? ...
מה היו תוצאות ההתנגדות? ...
את יכולה לחשוב על דרך להתנגדות שקטה? אוקי, השאלון הזה הוא לא אני.
מה את ממליצה לאחרות מהנסיון שלך? בהחלט לא אני. ניסיון נחמד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-imperfection-
