הי, אני קצת מבולבלת עכשיו וכנראה לא הכי שנונה בכל מקרה תקשיבו למה שקרה
יום שלישי בבוקר עקירה מסובכת של שן בינה, מסוכבת אמיתית ניסורים, קדיחות, תפרים, בלגן. זה היה מפחיד.
לאכול אחרי דבר כזה זה לא נשמע כיף במיוחד, גם אם הרופאים אומרים שכדאי.
אז פשוט לא אכלתי והמשכתי למרות שהחניכיים שלי כבר במצב מספיק טוב.
אני לא זוכרת שצמתי בחיים יותר משלושה ימים וקשה לי מאוד, בגלל כל החולשה, בחילה בלבול סחרחורות, כאב ראש, נימולים, קושי בנשימה ובכלל ההרגשה שאני הולכת להתעלף כל רגע :( אני אפילו לא יודעת אם לאכול עכשיו בכלל יעזור, זה הרי לא המצב הרגיל כי אני גם בטראומה וגם עם אנטיביוטיקה חזקה, למנוסות יותר בצומות בבקשה תגידו לי אם מה שרשמתי נורמלי לצום ארוך ממה שרגילות?
אנא תוואלקמו אותי יפה, כל עניין האנורקסיה כביכול מאחורי כבר יותר משנתיים וההורים שלי מתקשרים ושולחים אסאמאסים כל הזמן כדי לשאול אם אני אוכלת אני לא יודעת איך לתקשר איתם בכלל רק מתעלמת מכל שאלה שקשורה לאוכל
חוזרת לנמנם
המשך יום טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
