אני עדיין מחפשת אחר המוטיבציה הזאת.
כאילו אני באה אליי לשנייה ואז שוב הולכת לי.
אני רוצה שהיא תחזור אליי ושאני אתחיל באמת להשיקע בשאיפות שלי!
נהפכתי להיות כזאת עצלנית שפשוט לא יודעת מאיפה זה בא לי.
מלפני כמה זמן הייתי נחושה ומלאת מרץ, והיום? חחח עצלנית ופדלאה.
אבל באמת, יש לי שאיפה- להיות במשקל 45 ביום החתונה שלי!
יש לי זמן, אין עדיין תכנונים ואני לא מוכנה אפילו לזה. נכון אני בת 24,
אבל אני לא מהממהרות!! תתנו לי לסיים קודם כל את התואר הזה ויאללה נזרום אחרי...
חבר שלי גם ככה לא נראה לי בכיוון אז אין על מה לדבר.
כן, אני בת 24 ועדיין תקועה במצב הזה של הרזון! אני חושבת שזה תקוע אצלי כל החיים.
אז אני אתמודד אם זה כבר עד סוף חיי , ואני לא אשלים עם הגוף שלי בחיים.
אני רוצה לחזור להיות רזה, ואפילו יותר ממה שהייתי.
חולני הא? אין מה לעשות. זה סביבי כבר שנים. ועכשיו במיוחד.
השכנה שלי, חברה שלי היא גם כמוני עם כל הרזון הזה,
אבל לעומתי היא כזאת- רזונת. ואני ממש מקנאה בה. למרות שחבר שלה וכל העולם משגע אותה שתוכל.
אני רוצה גם להיות כמוה, רזה ולאכול טיפונת.
אני רוצה להיות רזה. אני מתחילה להיתחרפן כבר!!!
הג'ינסים בקושי נסגרים, במקום להרזות אצלי הכל הפוך.
במקום לסתום את הפה , זה יוצא הפוך.
בקיצור הכל אצלי הפוך. נראה לי באמת אעבור לגלולות הרזיה!!!