היא השתחררה לפני כשבועיים, אני לא מוצא את עצמי בבסיס, אני בורח לסבבים ארוכים בשביל לא להיות בבסיס בשביל לא להרגיש את הריקנות...

המכתב שכתבתי לה לפני שבועיים...

בס"ד

לשני, 

אי אפשר לתאר את השינוי שחל בי מאז שהכרתי אותך, במבט לאחור זה נראה שעברנו כל כך הרבה ביחד, משהו שזוג היה עובר אולי בכמה שנים.

אני לא זוכר את אותו הרגע שממנו התחלנו לדבר, אבל זה רק מראה כמה שעברנו בזמן הכל כך מועט שהיה לנו, אני מצטער שלא יצא לי להכיר אותך הרבה לפני.

מאותו הרגע שנפגשנו הרגשתי משהו כזה בלב שלא הרגשתי הרבה זמן, אני לא בא פה לבלבל לך את הרגשות שוב, אני יודע שאת יודעת מה אני מרגיש כלפייך כי כבר דיברנו על זה והצלחנו "ללבן" את העיניינים.

בזכותך למדתי להיפתח, היה לי מישהי שאני יכול לדבר איתה, לפרוק ולספר את כל מה שעובר עליי, אני בטוח שלפעמים "חפרתי" לך, אבל תדעי שאת מאוד עזרת לי בתקופה הזאת... במיוחד בתקופה האחרונה עם המפקדת המפגרת שלי...

מאז ומתמיד איחלתי לך ולמני רק טוב, השתדלתי לנחם אותך במצבים הקשים הקשבתי לך וייעצתי לך, אני כל פעם הייתי שמח לשמוע שבוע אחרי שהכל הסתדר ושהכל חזר לנורמה, והצלחת אפילו "לחנך" אותו קצת.

במהלך השנה+ שהכרנו, למדתי להכיר בן אדם מדהים, חזק, חכם,מצחיק, נאור, מתחשב, אוהב וחם (אם לא הבנת זאת את J), שבזכותו למדתי להכיר את עצמי ולהכיר בטעויות שלי, לדעת להיות יותר פתוח ולדעת להקשיב גם.

אני לא יכול למצוא את הדרך שתביני כמה שאת שינית אותי, כמה שתמכת בי לאורך כל התהליך שינוי שעברתי ולדעת כמה שאני אוהב אותך.

נכון היו לנו עליות וירידות, אבל בסופו של דבר זה קורה בכל מערכת יחסים בין שני אנשים (לאו דווקא במערכת יחסים אינטימית) וזה מה שדואג לשמור על השפיות שלנו, אם הכל היה מושלם לא היה למה לשאוף ולא היו פגמים שאותם היינו רוצים לתקן.

אני רוצה שתדעי שאני תמיד פה בשבילך, הטלפון שלי פתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, את מוזמנת להתקשר ולסמס בכל עת, ואני מקווה שלא תנתקי קשר עימי כי את באמת חשובה לי.

אני מקווה שבעוד כמה שנים אני אקבל הזמנה, בע"ה, לחתונה שלך ושל מני ואני אשמע שסיימת לימודי רפואה בהצלחה, ואמן בהצטיינות.

אני זוכר שסיפרת לי כמה שאין לך חברות בבסיס ואין לך אנשים שאת מדברת איתם, אבל אני חושב שאת נוכחת לראות שאת טועה, כי ביום שלישי אומנם היינו בהרכב מצומצם (למרות שאת חשבת שיש לך רק בין 2 ל-3 חברות בבסיס), אבל הרי אומרים שעדיף איכות על פני כמות, והם צודקים כי מה שאני ראיתי ביום שלישי אני מקווה שגם את ראית, את האושר שלהיות בחברתך אך גם את העצב הקליל בכך שאת עוזבת.

יש משפט חכם שאומר שגדולתו של אדם נמדדת בהיעדרו, ואני יכול להגיד שהיית גדולה מאוד (ולא בגלל התחת הענק J), כי אני מרגיש כבר שמשהו חסר לי, ואני בטוח שמחר אני אגיע לבסיס לא תהיה אותה הרגשה שהיית לי בזמן שאת היית.

המחשבה על זה שלא יהיו לנו שוב את אותם הרגעים שבגללם שמחתי שהגעתי לפלוגה הזאתי, כמו "הריצות" או יותר נכון ההליכות, הישיבה ליד בגנרטור, הצחוקים במבחר, האצבע החייזרית (X2), ההתערבויות שהפסדתי בכוונה רק בשביל לשבת איתך ולאכול, ועוד המון רגעים שצפים לי ויהיו חסרים לי.

לסיכום, את בן אדם זהב, אל תתני לאף אחד להגיד לך אחרת כי הם סתם טיפשים עיוורים, אני מקווה שתעלי ותצליחי כי מגיע לך, את בן אדם זהב ואני אוהב אותך!

אל תשתני לעולם, תישארי כמו שאת, את כמו יין, משתבחת עם השנים.

אוהב,
דור.