לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג הסיפורים שלי D:


הסיפורים גורמים לך לדמיין עולם אחר, עולם קסום ומרגש, עולם בלי דאגות או כאב, עולם של אגדות וכיף


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2011

בלשים, אהבה וכל השאר (: - פרק 5


פקחתי עיניים לקולות הצחוק והדיבור של מנדי וקייט.
"חלמתי חלום מוזר" זה באמת היה חלום?
"אם גם אני הייתי ישנה במקום הזה אני גם הייתי חולמת חלומות מוזרים" אמרה קייט
צחקנו.
עברו דקות, עברו שעות, עברו ימים ועברו שבועות, לא היה זכר לאיש מהחלום שלי.
אחרי שבועיים בבית החולים חזרתי לעבודה.
פתחתי את דלת הFBI והתחלתי ללכת למשרד שלי אך לפתע מישהו חיבק אותי מאחורה, הרגשתי הרגשה של שמחה מהמחבק המסתורי.
דחפתי למישהו הזה מרפק בצלעות והסתובבתי לראות מי זה.
אוי, זה ג'יימס.
"ברוכה הבאה" אמר ג'יימס תוך כדי שהוא משפשף את אזור המכה
"תפסיק להתבייכן זאת הייתה מכה חלשה" חייכתי
הוא חייך.
"יש אחד חדש במשרד שלך"
"אוקי תודה" אמרתי והלכתי משם.
בדרכי למשרד אמרתי "תודה" לכל האנשים שאמרו לי "ברוכה הבאה".
פתחתי את דלת המשרד וראיתי את גבו של האיש.
"שלום" אמר קול מוכר, מאיפה אני מכירה את הקול הזה?
התיישבתי על הכיסא והבטתי בפני האיש.
הבטתי בו בהפתעה.
"אתה..." גמגמתי "האיש מהחלום"
הוא צחק את צחוקו העדין
"מה אתה עושה פה?"
"אני רוצה להיות קרוב אליך אז זה אומר לעבוד איתך"
"עוד פעם על סמים?"
"תני לי יום אחד, רק אחד, בשביל להוכיח לך הכל" אמר בקול מתחנן
"מחר" יום אחד שרק אני והוא ביחד, חלום שמתגשם, רק אני הוא והשפתיים המדהימות האלו
קמתי מהכיסא והתקרבתי לשלו.
"אני רוצה שתלך מכאן" הצבעתי על הדלת
הוא קם ואז נישק אותי.
בהתחלה הגבתי בהפתעה אך מייד שמתי את הידיים על הצוואר שלו והמשכתי את הנשיקה המדהימה.
הריח שלו, אוו הריח המתוק הזה, הריח המהפנט.
התנשקנו כמה דקות ואז הוא עצר את הנשיקה ואמר "חיכיתי שבועיים ל..."
לא הבאתי לו לגמור את ההמשך ונישקתי אותו מחדש.
אין לי מושג כמה זמן עבר אבל לפתע ג'יימס פתח את הדלת ואמר "א..אני מצטער" והביט על הרצפה.
הורדתי את הידיים ממנו ואמרתי "כן ג'יימס?"
"קבוצת ילדים מהאקדמיה באה לקבל התנסות"
"אני אבוא עוד מעט" אמרתי וחיכיתי שילך
הוא יצא וסגר את הדלת.
לואיס התקרב אלי ונתן לי נשיקה תוך כדי שהוא מצמיד אותי לשולחן.
נישקתי אותו במשך דקה ואז דחפתי אותו "זה היה חד פעמי, אני אפילו לא מכירה אותך"
"בשביל זה נועד מחר" אמר עם חיוך
"אני צריכה ללכת" אמרתי וזזתי ממנו.
הוא תפס אותי וחיבק אותי ואז נישק אותי בצוואר וליד האוזן.
צחקקתי ודחפתי אותו ואז יצאתי מהמשרד.
ראיתי חבורה של 10 נערים יושבים ומדברים.
"שלום לכולם"
"שלום" ענו כולם ביחד
"בואו אחרי לכיתה"
אחרי הליכה של כמה דקות כולם כבר ישבו בכיתה.
"מי רוצה להקריא מה שכתוב על הלוח?"
5 אצבעות.
"את" בחרתי בנערה ג'ינג'ית עם נמשים.
"גופה נמצאה בפח הזבל, הגופה נמצאה ערומה וזוהתה כ'איימי קולינר' יש חבורות קלות על גופה ואפה שבור וגם יד אחת" קראה בדייקנות מהלוח
"תודה, מה אנחנו יכולים להסיק?"
"שאנסו אותה והפצעים אלו פצעי התגוננות" אמר נער אחד.
"יפה מאוד! קדימה בואו נלך לגופה לחפש ראיות"
אחרי שהגענו לחדר הניתוח אמרתי להם "זוהי הגופה של איימי, אתם צריכים לחפש ראיות, לכל שאלה פנו למנתחים שכאן, אם אתם רגישים יש שירותים מול דלת החדר, בהצלחה"
ואז התיישבתי על הכיסא הקרוב ביותר והבטתי בהם מחפשים את הראיות.
אחרי כמה דקות ראיתי בפתח חדר הניתוחים את לואיס.

"אני שנייה חוזרת" אמרתי להם ויצאתי.
"כן לואיס?"
"את גם מרגישה את זה?"
"מרגישה מה?"
"הרגשה מוזרה ורעה"
"למה שאני ארגיש את זה?" מאיפה הוא יודע על הכוחות שלי?
"תיזהרי חן" אמר והלך
נכנסתי לחדר ניתוח ואז קפצו עלי כל הנערים עם כל מיני רמזים שמצאו.
"בואו נחזור לכיתה" אמרתי
אחרי תהליך של שעתיים שכלל חזרה לכיתה, רשימת הראיות, מסקנות מהראיות ופיענוח הפשע שחררתי את הנערים חזרה לאקדמיה.
הסתכלתי על השעון בכיתה, השעה הייתה 18:30.
עמדתי לצאת מהכיתה אך פתאום ג'יימס עמד שם ואמר "חן?"
"כן ג'יימס?"
"חשבתי... אולי נלך ביחד למסעדה או משהו כזה?"
חייכתי "בשמחה"
הוא חייך "אני אבוא לאסוף אותך בשבע וחצי"
יצאתי מהבניין ונסעתי חזרה הביתה.
התקלחתי ואז בשבע וחצי נשמע צלצול בדלת.
"פתוח" צעקתי
שמתי את עגילי הפנינה הלבנות ונעלי העקב הכחולות שלי שהתאימו לשמלת המיני הכחולה עם המחשוף והתאפרתי קצת.
הלכתי לדלת וראיתי את ג'יימס עם חליפה מחזיק פרחים.
"ואו" אמר בהלם
חייכתי
סגרתי אחרינו את הדלת ונסענו למסעדה.
בשעה אחד עשרה הוא החזיר אותי הביתה, כשעמדנו בדלת הוא נישק אותי על השפתיים וחזר לביתו.
הלכתי למקלחת ובשעה אחד עשרה וחצי כבר הייתי במיטה קוראת ספר.
היה קשה להתרכז כי כל הזמן חשבתי על מה שיקרה עוד כמה שעות, על כך שאני אבלה עם לואיס.
חשבתי על הרגעים שלנו ביחד ואז פשוט עלה לי לראש המחשבה "למה הכוחות לא פועלים כשאני איתו?"
התחלתי לחשוב על כמה שהוא מוזר: הוא מהיר בצורה מטורפת, הוא חזק בצורה מפחידה, הכוחות שלי לא פועלים לידו והנשיקות שלו מהפנטות.
פתאום הרגשתי רוח קרה מחלון ואז ראיתי את לואיס לידי במיטה.
צרחתי חזק ואז הוא שם את היד שלו על הפה שלי וצחק.
"מה אתה עושה פה?!"
"הגיע המחר" אמר עם חיוך
הבטתי על השעון וראיתי 00:00
"אתה פשוט משוגע" אמרתי
"וזה תמיד הדליק אותך, תודי בזה" חייך
"תן לי לישון" אמרתי והסתובבתי
הוא סובב אותי חזרה ונישק אותי.
התנשקנו חצי שעה כשאני מעליו ואז הוא אמר "ג'יימס הזה לא מוצא חן בעיניי"
"אתה מקנא?" שאלתי עם חיוך
"במה? את כבר שלי, אני לא צריך לדאוג"
צחקתי ונישקתי אותו
מוזר, להרגיש כל כך קלילה איתו, להרגיש כאילו אנחנו חברים כבר שנים, להרגיש נהדר.
וככה נרדמתי, כשהוא מחבק אותי מאחורה.

נכתב על ידי , 27/6/2011 11:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בת: 26

MSN: 




77
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחנוש (= אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חנוש (= ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)