אמביציה

אני רק רציתי לשאול אותך שאלה קטנה

למען האמת, כבר שאלתי, אבל לא ענית

אבל בכל מקרה, אבחר שלא להיות קטנונית ואשאל שוב

כי זה באמת מטריד אותי בימים האחרונים

למה אתה לא שואל אותי מה שלומי יותר?

אני יודעת שזה נשמע לך טיפשי

או שלא

אבל זה באמת נוגע בי. אני זוכרת שפעם לא יכולת להעביר יום בלי לברר שהלב שלי לא כואב

ואני לא יכולתי לנשום כשכאב לך, כשחשבתי שאתה לא ישן בלילה

והריבים בינינו הדירו שינה מעייניך

ואני הייתי מתעוררת בלילה כשהרגשתי שאתה מפחד

והיום ההוא כשהגעתי אלייך שפוכה, ורק ישבתי על הברכיים שלך

וליטפת אותי. רק ליטפת

ואז נשכבתי על המיטה שלך וחיבקת אותי. והרגשתי שפתאום קל יותר

ועכשיו אתה לא פה, ואתה אומר שזה זמני שקשה לי. שקשה לי יותר.

התרגלתי לנשום לרווחה כשאתה כאן

ואני יודעת שתגיד שגם ככה בחיים לא היית שלי, אבל זה פשוט לא חשוב ברגעים

ברגעים שאני רק רוצה שתהיה פה שוב.

אז אני אשאל שוב,

למה אתה לא שואל מה שלומי יותר?