sometimes,all you need is a hug
אהבת אמת יש רק אחת....
ולא מחפשים אותה..היא באה בעקבותיך!♥ |
| 3/2012
פרק 30 -הילד\ה שלי
"לא!" הוא צעק עליי....."מה לא?, אתה בוגד בי....מי יודע כמה פעמים....ואז אתה מצפה שאני אשמור את הילד\ה? ומה אני יגיד לה? אבא שלך בגד בי מי יודע כמה פעמים? נשמע לך הגיוני?!" הייתי עצבנית מאוד באותו הבוקר...ואז בפתאומיות כריס הישן והרגיל חזר...הוא התחיל לצעוק בחזרה..והפסיק להיות נמושה...כניראה הוא כבר קלט מה הולך כאן "מה אתרומזת פה?! שאני יוצא
אם חברים כדי לבגוד בך?! " הבנתי הכל באותה השניה..הבושם..השיער המסורק....הבגדים המסודרים והמגוהצים שלו...."כן.." אמרתי בשקט...."מה?!" הוא צעק עלי.. "כן! אתה מתלבש יפה ומגוהץ,מתבשם ומסתרק...ועוד מצחצח שיניים!!והאלכוהול זה סתם תירוץ..." התחלתי להירגע, הרשתי כ"כ רגועה פתאום...כ"כ ישנונית...העיניים שלי נעצמות..ואני רואה שם את כריס...עומד אם עיניים פתוחות לרווחה...מופתע...אבל לא ידעתי ממה...ואז הכל ניהיה שחור.....התעלפתי....לא שתיתי מים בכלל ב3 הימים האחרונים...או שבגלל שאני גם בהריון..ומהלחץ....זה קורה לי הרבה...התמוטטתי בימי שישי ומסיבות בגלל לחצים...אבל אף אחד לא הודיעה לכריס כי פחדו שבדרך שלו לשם..הוא יתרסק..ואני לא אסלח לעצמי אחר כך....החברים שלי....האנשים הכי אהובים עליי... האנשים שהכי מבינים אותי...ויודעים עליי הכל....הם מכירים אותי מהילדות שלי...מאז שהייתי ילדה קטנה אפשר לומר....הם לעולם לא אכזבו אותי...תמיד יכולתי לסמוך עליהם..הם תמיד היו שם בישבילי...תמיד שאלתי את עצמי... למה מגיע לי חברים טובים כ'כ?
ואז הבנתי... לא מגיע לי...הם בחרו להיות החברים שלי....במשך שנים הם היו שם בישבילי במצבים הכי קשים וברגעים הכי טובים שלי...(אלא אם הם היו אינטימיים) מעולם לא שפטו אותי על מראה חיצוני או עדה...או על מה שאני או על ההתנהגות שלי...לעולם לא רוצה לאבד אותם... תמיד הייתי מקווה שאני אותו הדבר בישבילם...שלא איכזבתי או פגעתי....או הזנחתי...בישבילם..הייתי עושה הכל...אבל בגלל כריס..ויתרתי עליהם..לא יכולתי לראות אותם הרבה....אני רציתי לחבק את כולם ולהודות על הכל...העיניים שלי נפקחו... חדר לבן..ומישהו מחזיק את היד שלי.....אני מטה את הראש לצד ימין..אני רואה את כריס..מחזיק את היד הימנית שלי בשתי ידיו...ומצמיד אליה את השפתיים...היה לי קר... גם הוא רעד..."מה יש לי?" שאלתי בחרישות ובפחד... "את היית לחוצה מידי..ו..התעלפת.." הוא דיבר בשקט ובעדינות..הוא היה מפוחד כמוני..והוא דאג..."משהו שאני לא יודעת?" חייכתי אליו חיוך מאולץ....הוא הביט בעיניים שלי...ראיתי את המבט העצוב שיש לו בעינים ואת החיוך המאולץ שלו..והתפרצתי בבכי...הוא נתקף פחד ולא ידע מה לעשות בכיתי מסיבה אחת פשוטה..אני הייתי טיפשה מספיק כדי לריב איתו..אבל גם הוא לא היה גאון במעשיו...כריס הבין מה לעשות וחיבק אותי..."כריס..." ניגבתי את הדמעות שלי.... "הילד\ה? בסדר?" הוא הביט בי...הוא חייך "בריא\ה מתמיד" הוקל לי...שיחררו אותי באותו היום....כריס לא נתן לי לנהוג...."מה היה נדמה לך?באמת עכשיו,בלי עצבים" הוא התניע והסתכל עליי "מז"א מה היה נירא לי? הייתי שיכור..." הסתכלתי עליו "אתה יודעה כמה פעמים בגדתה בי ליפני? " הוא נידנד בראשו בעודו אומר לי "לא" ואז עלתה מחשבה בראשי..לא כולם שותים עד חוסר הכרה תמיד מישהו נשאר..."והחברים שלך?הם יודעים?" הוא החל להנהן...."מי לא שותה?" הוא הוציא את הפלאפון שלו וחיג מספר כלשהו.... והביא את הנייד לי... "כן?" נשמע קול עמוק...הבנתי שהוא ספורטאי...."אני אישתו של כריס.." הוא קטע אותי... "ישלו אישה?! הוא אמר לי שהוא רווק..." הסתכלתי עליו בעיניים פתוחות "אני רוצה לדעת...האם הוא שוכב או מתנשק אם מישהי כל פעם שהוא בא ושותה? " שקט שרר על הקו.... ואז פתאום"כן..." עצמתי עיניים בנסיון להירגע....."תודה...להתראות" "ביי" הקול שלו היה גס...נכנסתי לאנשי הקשר שהיו לו בפלאפון.. "לוסי3>" ואז ראיתי את הדברים הבאים "כריסטינצ'קה :* " ועוד "יולינקה 3333333>>>>" לא רציתי לראות עוד..זרקתי את הפלאפון על הרצפה מחוץ לחלון המכונית...יצאתי ממכונית..ודרכתי עליו....עברתי לצד של הנהג..החלון היד פתוח..סטרתי לו...והתחלתי לבכות..רצתי משם...לכיוון הנגדי.... "את הראשונה והאחרונה שלי" "מבטיח?" "כן,אני מבטיח" שנאתי אותו בכל ליבי אך עדין אהבתי...הוא הפר הבטחה... כל פעם כשהוא יצא..הוא בגד בי...לעזאזל ואני לא עליתי על זה... איבדתי שליטה על הגוף שלי ורצתי ללא עצירות...ונעמדתי באמצע הכביש..ופתאום משהו קפץ עליי....והפיל אותי... זה היה כריס...ניסיתי להדוף אותו ממני...אבל הוא היה חזק ..."עזוב אותי! אני אפיל את הילד\ה אם לא תעזוב אותי!!!!!"הוא קם ממני....והושיט לי יד..אני נעמדתי על הרגליים בכוחות עצמי."אני מצטער..." התחלתי לצעוק עליו "זה לא יעזור לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" קרעתי את גרוני....הוא חיבק אותי..הדפתי אותו...ואז הקאתי לו על הנעליים...וצחקתי מזה..כיוון שהגיע לו... "רק עוד 4 שנים של הקאות על הנעלים שלך כל יום ואנחנו שווים" הוא הרכין את מבטו"אתה לא יצא יותר מבלי הליווי שלי..ברור לך?" נשמעתי כמו אם דאגנית..ולא היה לי איכפת...וכך חלפו להם שלושה חודשים...ישנתי בסלון..לא רציתי לשבת ליידו אפילו..זה הגעיל אותי...אבל הדבר הטוב..קניתי לו פלאפון"מתנת פיוס" והתקנתי בו שבב...כדי לדעת מתי ואיפו הוא...הוא לא ידע מזה..הייתי כבר בחודש ה 4...ידענו שזאת בת..התחלנו להתקרב קצת...חזרתי לנשק אותו אחרי העבודה...הוא היה מלטף לי את הבטן כשהיינו שוכבים על המיטה...אבל דברים הלחיצו אותי...כמו הכאב של הלידה..והסיפור ששמעתי...לא רציתי כלום...רציתי שהתינוקת יחליק החוצה מהר..וזהו.....בינתיים ניסינו למצוא שם לילדה....ואז הפלאפון שלו צלצל... שמעתי קול של אישה.. והוא אמר "אני אתקשר אח"כ... " תפסתי את הפלאפון.. "כריסטינה" הסתכלתי עליו....זה לא הפסיק?!הוא עדיין בוגד?!
המשך יבוא!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
