להצליח. והפעם בשבילי

לא. זה לא בסדר.

אני לא בסדר.

אני כבר לא מכירה את עצמי.

אני לבד. ואני מסרבת להיות חלק מה"לבד" הזה שלי.

זה כבר אפילו לא רק "להרזות" (ואולי זה בכלל אף פעם לא היה רק זה..). והאמת? - אני לא יודעת מה זה כן.

זה פשוט נוח ככה. נוח דפוק.

מאד נוח.

להשקיע את הכוחות באוכל, במשקל, במצברוח, בלקבוע טיפול, בלבטל את הטיפול, בלשתוק, בלבכות, בלשאוף, בהכל.

הכל חוץ מבבדידות המפחידה הזאת.