יומנה של רקדנית בלט צעירה.
קרועה בין שתי אהבות, ריקוד והפרעות אכילה. |
| 1/2012
And it won't get any better Blood, tears and gold.
לא הכנתי את עצמי ליום הזה,באמת שלא..לא הספקתי להיכנס בשער של הביה"ס.
"בל את חתיכת אנורקסית,תראי איך את נראת"
"מזה,בל..איך רזית ! תתחילי לאכול מה עובר עלייך?"
"בל,רזית או שנדמה לי?"
"מה זה,איך עשית את זה..בחודש,את נראת ככה?,תודי שהרעבת את עצמך"
"יואו בל איזה רזה את,את כבר לא עושה דיאטה נכון?"
"איך הספקת להיעלם ככה?"
"את נעלמת מיום ליום אה..את בכוח רוצה שייזרקו אותך באישפוז שוב?"
-
פשוט חייכתי,אמרתי תודה,שבראש חשבתי שכולם עיוורים,אני חתיכת פרה ואני יודעת את זה,רציתי לצאת מכותלי הביה"ס הזה כמה שיותר מהר,פתאום כל המבטים הופנו אליי..של הבנים,של הבנות,הליחשושים,החיוכים,המחמאות,הדאגות.
אני לא צריכה את זה,זה גורם לי להרגיש יותר סתומה ושמנה.
איך אני לא רואה את זה,לא רוצה לאכול,לא רוצה את המחמאות שלכם,רוצה לאהוב את עצמי,רוצה להיות דקיקה,לרחף בעדינות במסדרון מבלי שיבחינו בי,כמו רוח רפאים,ולא להרגיש את המשקל פיל שלי כשאני הולכת,כל תנועה כבדה יותר,חתיכת שמנה.
-מעניין אם הלב שלו קופץ כשאני נכנסת לכיתה שלו בהפסקה.
Belle
| |
|  כינוי:
Belle...... בת: 29 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
