אדם שמאמין שהוא יכול - יכול, אדם שלא מאמין שהוא יכול - כנראה צודק.

לא מזמן קראתי ספר דיי מעניין.

הספר נקרא תורת המשחקים. 

ספר מאוד מעניין שטיפה מעורר את "שרירי" המוח שלנו.

רציתי להציג את אחת הסיטואציות שהספר מדבר עליהם. 

מדובר על מכירה פובמית.

בעיירה בארה''ב קיימו מכירה פומבית של דולר אחד.

אבל בחוקים של המכירה נקבע שגם אחרי שהמנצח במכירה ניצח גם הוא משלם את הסכום וגם זה שהציע את ההצעה השנייה הגבוה ביותר משלם את הסכום אבל רק זה עם ההצעה הגבוה ביותר מנצח.

ברור?

לשם דוגמא: יוסי הציע 70 סנט ומשה הציע 50 סנט. 

יוסי זכה בדולר ושילם 70 סנט

ומשה שילם 50 סנט ולא זכה בכלום.

המכירה מתחילה.

המשתתף הראשון מציע 1 סנט ובכך הוא כרגע מוביל במכירה ויוצא שהוא מרוויח 99 סנט. מיד המתמודד השני מציע 2 סנט, הוא מרוויח 98 סנט ובכך גם המתמודד הראשון מפסיד סנט אחד.

הבנתם לאן זה הולך להיגרר?

המתמודד עם הסנט האחד יציע 3 וכך הלאה.

עד שמגיעים למתמודד שמציע 99 סנט.

עכשיו, למתמודד השני יש שני אופציות:

- להפסיד כסף

- להציע עבור השטר דולר, ובכך בעצם הוא לא ירוויח כלום אך גם לא יפסיד ובכך הוא יגרום למתמודד השני להפסיד 99 סנט.

אז הוא בוחר באופציה השנייה.

המתמודד השני נתקל שוב בסיטואציה קשה 

- להפסיד 99 סנט 

- להציע דולר וסנט ובכך בעצם להפסיד רק סנט אחד

גם הוא מעדיף אופציה ב'.

בכך הם נגררו להפסדים עמוקים שנגמרו רק כאשר לאחד מהם נגמר הכסף.

הדבר יוצר קצת סטירות רציונליות.

הפתרון הכי רציונלי הגיוני לדילמה הזאת היא לא להשתתף במשחק עם חוקים כאלה.

אתם תצאו רק מופסדים.

ואם כבר אתם משחקים בזה תפרשו כשאתם מפסידים רק סנט אחד ;)

ממחשבה קצרה זאת אמורה להיות תקופה קשה.

המון המון המון משימות.

הרבה מבחנים הרבה מטלות הרבה הרבה הרבה.

כל כך הרבה דברים באחריותי.

אני אוהב את זה.

אני אוהב להיות עסוק.

זה מרגיש לי רייקנות לבוא הביתה ולהשתעמם עד הלילה.

זה לא יעלה על הדעת לא לעשות כלום.

אז במחשבה של אדם נורמלי הוא אמור להגיד כמה שקשה לא וכמה זאת תקופה קשה וחרא לו.

לי לא חרא.

החיים כל כך יפים.

עזבו מבחנים ושטויות.

תסתכלו הצידה

איזה קופים מטורפים אנחנו !!!

(נכון שזה נשמע קצת כאילו שתיתי קצת אבל קצת יין זה בריא לגוף, ברצינות.)

החיים באמת כ''כ יפים.

במקום לפחד מהמוות תגידו תודה על זה שאתם חיים כרגע

איזה זכות ניתנה לכם.

במקום להגיד שקשה תגידו תודה שיש לכם מה לעשות.

תקופה טובה עוברת על כוחתינו מכל הבחינות.

הזמן זה משהו כ''כ משונה.

מצד אחד מקללים אותו

מצד שני זקוקים לו.

הזמן הוא בעצם משהו יחסי.

איינשטיין אמר את זה ומי שבאמת חושב על זה ויקרא על תורת היחסות שלו יבין גם למה.

(קצת חנוניות לא הזיקה לאף אחד)

זמן זה משהו שמתעתע.

מאוד מתעתע.

מה הולך להיות בעתיד?

אני כן יודע!

הולכים להצליח ובגדול ובכל תחום!

למה אני כ''כ מלא בטחון?

כי אני יכול.

מי שלא הבין את המשמעות מאחורי הדברים-

חבל

מי שהבין-

כיף לו

מי שחושב שאני סתם שיכור שמדבר על משמעות החיים-

שיחשוב פעמיים