משהו דפוק בי.
אני בטוחה בכך...
היה לי פרטנר, מושלם.
כן כן היה לי... נתתי דווקא עתיד זוהר לשנינו.
אני חתכתי ממנו.
כאילו... הוא ממני.
וזה בסדר זה באמת בסדר.
אני משקרת זה לא בסדר.
אני רוצה לדעת למה אנשים מדברים איתי, אני תמיד בהלם.
אני אוהבת להתחבר לאנשים וזו טעות.
תמיד כשאני מכירה אנשים חדשים... לא בפן זוגי אפילו חברי!
זה מתחיל בהודעות יומיות ושמחות, מלא תמונות אפילו שיחות רגילות או וידיאו! יש כאלו שאני אפילו לא מתביישת בוידיאו.
תמיד אני אומרת להם שאני יודעת כבר ורואה כבר מראש שנפסיק לדבר בקרוב... וזה בסדר.
תמיד יש את התשובות הבאות:
מה את מפגרת?! ממש כיף לדבר איתך!
את מצחיקה למה שלא נדבר?!
את מקסימה
את אישה טובה
את נסיכה
את חמודה
את ואת ואת ואת...
ואז זה אחרי חודש הופך להיות ככה...
הודעה פעם בשבוע...
הודעה פעם בשבועיים...
הודעה פעם בחודש...
ואז שקט.
וזה הכי כואב. השקט הזה.
כי זה אומר שאת על האלף זין של הבן אדם.
הודעה פעם בחודש אולי כואבת אבל היא מרגשת. גם אחרי חודש מבינים שצריך להגיד לך שלום. יחס כלשהו. בסופו של יום חלקנו יחד סוד או שתיים ובדיחה אישית כלשהי. יש קירבה.
אבל תמיד זה מגיע לשקט.
אולי בחג האחרון קבלתי קצת חג שמח מאנשים שמעל חודשיים לא דיברנו ושם זה נגמר.
אני בכללי בחורה של שיחות.
אין דבר מאושר יותר משיחה רנדומאלית באמצע היום ממכר!
רק שזה לא קורה וזו אימא מתקשרת לשאול אם קניתי חלב...
הרבה שאלו אותי וצחקו עליי שאני תמיד זמינה.
זה לא כי בא לי להיות כזו..
זה כי אני כל היום רואה נטפליקס או חתולים באינסטגרם וזהו.
גם חברים טובים התחילו לטוס לטיולי אחרי צבא אז בכלל יש לי שקט חברי...
גם התחילו לשאול אותי למה אני ישנה מלא שנצים המשפחה.
לא יודעת למה אבל יש לי ריגוש בלישון כמה שעות ואז להתעורר ולראות הודעות.
לרוב זה אפליקציה זועמת להאכיל את עדר הכבשים.
אבל כשאני רואה הודעה או שיחה זה מרגש.
בכל אופן ...
הוא חתך ממני.
שיקרתי בהתחלה.
נמאס לי שחותכים ממני...
נפגשנו כמה פעמים והיה מדהים והתנהגתי ממש ממש יפה. לא אמרתי שטויות אפילו הפסקתי לעשן סיגריות מעל שבוע וחצי!
יש לי ריח פראש. כמו תמיד.
אני מתאמנת
אני מתאפרת יפה
לבושה חמוד
התחלתי להרגע ליד אנשים זרים ולא להלחץ.
אפילו מוציאה את היד מהפה כשמדברים איתי...
אני משתנה.
אבל זה לא מספיק כנראה אחזור לתקופת הנזירות. . להכיר זה רע.
אז הןא חתך ממני.
אבל אני ממנו.
כאילו... אני במשך שבוע מתקשרת כל יום בשעה שאני יודעת שהוא פנוי ועונה היי שמח ומאושר כמו שאני עונה תמיד.
כי אני באמת שמחה שעונים לי ולהתקשר לאנשים.
והוא משיב עסוק נדבר ומנתק .
ככה שבוע.
שלושה ימים לא התקשרתי.
הוא לא התקשר... או סימס ...
אז חתכתי ממנו.....
אני חתכתי.
לא הוא.
אני.
נכון?
.
.
.
.
.
.
נמאס לי להיות תחנת ביניים לאנשים... בא לי להיות פעם אחת העיקר....
היה נחמד לקבל ממנו כל בוקר הודעה: בוקר טוב ילדה יפה...
.
באלי חיבוק. אחד כזה במיטה שאם אבכה מישהו יחבק אותי. וזהו.
ואולי סרט מצחיק במיטה ...
וזהו.
אפילו לא לגעת ולישון.
לכל ירידה יש עלייה... בקרוב תהיה עליה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יעני אופטימית